תודה לך על ששיתפת אותנו בחוויות הקשות האלו, שנתת אמון ורצית לתת לנו משהו כל כך יקר משלך. אני בטוחה שהיית צריכה הרבה כוחות נפש ותחושת בטחון כדי לעשות זאת. כל כך הצטערתי לקרוא עד כמה לידה יכולה להיות חוויה של חדירה, פלישה, אין אונים ואומללות, ואני מקווה שהשיתוף עם אחרות וההשתתפות בחוויות שלהן כאן באתר קצת מבהירות את התמונה הרחבה יותר, ומאזנות אותה. באופן אישי, היתה לנו חוויה די דומה מ"שיבא", אם כי בעוצמות פחותות בהרבה, לשמחתי, ואני ממש מודה לך על כך ששלחת להם את המכתב הזה - אני תקווה שיהיה מי שיקשיב. נשמע לי שיש כן מאמץ ללכת בכיוון, ולעשות תחקור לידה. כל הכבוד לדורית. ועבורך, אני מקווה שהילד שלך מפצה במשהו על החוויה הקשה, שאת יודעת היום שלא "דפקת לו את החיים", כהגדרתך, ושאת עדיין יכולה לתת לו את הטוב שבך כל יום, כל רגע משותף שלכם. לכולנו יש כוח חיות גדול יותר מכדי שחוויה בודדת, גם אם היא קשה, תדפוק לנו את החיים (בדרך כלל). הלוואי שהייתי יכולה לשלוח לך מעט מהחום והדאגה שעוררת בי כשקראתי את מילותיך, ומאחלת לך עוד לידות נעימות יותר, וגידול ילדים (והורים) נעים לא פחות. אורית
|
תוכן התגובה:
|