5/12/2001 22:14
|
ענת ג.
|
מאת:
|
ליעל,
|
כותרת:
|
תודה על האומץ והכוח לשתף אותנו. בעצם אין לי מה לאחל לך.את נשמעת לי אמא כל כך נהדרת וטובה ועמוקה,שבנך בוודאי כבר קיבל ממך וממשיך לקבל בדיוק את החומרים להם היה זקוק על מנת להתגבר על הטלטלה והמרחק ממך בהתחלה. בסוף הקריאה חשבתי לי,מעבר לכעס ולתיסכול שהסיפור מעורר,שאיזה מזל שלילד הזה יש את האמא הזו. אני שולחת לך חיבוק הזדהות חם,והרבה הערכה על ההתמודדות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|