19/10/2004 11:57
|
שחר ב
|
מאת:
|
איזה סיפור נפלא
|
כותרת:
|
לידה נהדרת, ואת נשמעת כל כך רגועה !! פשוט נפלא. לגבי הבית חולים. לגמרי מזדהה. אולי בפעם הבאה נאזור את האומץ לקום וללכת. ולגבי שני ילדים, התגובה של ניצן נשמעת לי מאוד נורמלית. אצלנו באמת בהתחלה נועם היה יותר עם אבא ואחר כך זה התאזן, עם הזמן. לי היו תחושות מאוד הפוכות בהתחלה. הרגשתי איך בא התינוק הזר הזה וגוזל אותי מהאהוב שלי, מה שהיה קשה במיוחד כי גם נועם ממש לא היה מוכן להתקרב אלי. נראה לי שכשחושבים על זה רציונלית כל טווח התחושות הן טבעיות, אבל כמובן שאני רוב הזמן מסתובבת עם יסורי מצפון (או שגילי מקבל מגע יותר מנועם, או שנועם מקבל יחס יותר מגילי, או שבא לי רק על גילי ואין לי כח לנועם, או אין לי כח לגילי ואני רוצה להיות רק עם נועם, וכן הלאה וכן הלאה...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|