לפני מספר חודשים כל הלסת שלי נתפסה. כאבים איומים, לא הצלחתי לישון בלילה כי הכל היה כל-כך מתוח. ממש הייתי מנערת את הלסת כדי שתשחרר קצת, ודוחקת את הלשון בין השיניים כדי שהלסת תתרכך קצת ולא תיתפס. הסיבה לכך, והבנתי את זה עוד אז, היתה מתח. הייתי לפני נסיעה לחו"ל, בלגן עם בתי, סערה בביזנס של בנהזוג. בקיצור רמת מתח שאני לא רגילה לה.
גם לי המליצו על הסד הזה, שקצת מזכיר את מגיני השיניים של שחקני פוטבול. בסוף לא נזקקתי לזה. מה שעזר לי (אחרי שניסיתי לשווא רסקיו רמדי) היה ג'וינט. כן, ג'וינט. שלא תביני אני לא מעשנת באופן קבוע. מאז ימי האוניברסיטה, אני מרימה ג'וינט אולי פעם בשנה. אולי פעמיים. ומאז שאני אימא אפילו פחות. אבל היה לי אחד שקיבלתי מתנה, אז אמרתי יאללה.
אוף זה היה כיף. ומשחרר. אם לא הייתי עכשיו בהריון הייתי מנסה שוב.
אז אם את לא מניקה, ואין לך עכבות אחרות בעניין, אני ממליצה.
|
תוכן התגובה:
|
