|
17/11/2004 22:23
|
סיס
|
מאת:
|
|
שירי, אני ילדתי את בני הבכור בגיל 21
|
כותרת:
|
ולדעתי אם את יודעת לצלוח את חיי הנישואין את לא ילדה. לפחות לא מנטלית (-:
תשמעי, אני יכולה לספר לך שלא היתה לי הכנה נפשית מיוחדת להורות. רציתי ללדת על אף שממש לא חיבבתי ילדים של אחרים. הריתי מתוך רצון להיות אישה אמיתית, אם, אבל אף אחד לא סיפר לי איך זה יהיה במציאות.
פחדתי מאד שלא אוהב את הילד שיוולד לי. תמיד הכרזתי שאני לא אוהבת ילדים. בקרתי במהלך ההריון בתינוקיה של סורוקה ואח"כ בכיתי לבעלי שאני ל-א רוצה יצור מקומט ומכוער כזה.
ואז הוא נולד, והפכתי לאמא, וכל התיאוריות שבעולם הן רק תיאוריות.
כשזה קורה לך במציאות, העולם משתנה ואת משתנה.
מאחלת לך הורות נהדרת ולדעתי הפן הזה מוסיף לזוגיות ולא גורע ממנה (אבל אם נורא מתחשק לכם טיול תרמילאים בהונולולו, כדאי לעשות אותו עכשיו (-:)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|