הרי משרה שמאפשרת חזרה הביתה ב16:00, היא לכאורה גן עדן, לא? ועדיין אני מתה מגעגועים, וכשאני חוזרת אני כל כך עייפה (גם בגלל ההריון המתקדם) שאין לי כוח להשקיע כמו שצריך בזמן שלי עם הילדה, ומחכה ללכת לישון. ביום שאני מרשה לעצמי לקחת חופש, פתאום אני מגלה כוחות מחודשים, משחקת עם הילדה בהתלהבות וביצירתיות, נהנית מכל רגע, וממש מצטערת שהיא הולכת לישון בערב.
|
תוכן התגובה:
|