אני שמחה לראות שאף אחד פה לא משתמש במושג "חריג", שמוטח תדירות בפנינו כשמדובר בהחלטנו להשאיר את בננו שלם ולגדל אותו בחברה שבה רוב הגברים הם נימולים.
אני תמיד מקפידה לעשות הפרדה בין "שונה" לבין "חריג" ואין לי בעיה להגיד "שונה", כי אני בהחלט לא מתעלמת מהעובדה שהנימולים הם רוב (במקרה של מדינת ישראל), רק שאני לא חושבת שזה נורא להיות במיעוט אם אתה מרוצה מאורח חייך ומהבחירה שעשית, שהפכה אותך למיעוט.
|
תוכן התגובה:
|