אני למשל, מאוד התבאסתי שיש לי עוד בן אחרי בן, ועד היום למרות שיש לי שני בנים מד-הי-מים עדיין קצת נצבט לי הלב כשאני שומעת של משפחה של בן-בת. בכלל, במקרה של שני בנים יש סיכוי שגם השלישי יהיה בן (למרות שתכננת את השלישי כבת....) ואז לעולם אני לא אזכה לקלוע צמות ולקנות שמלות פרחוניות...
כאחות לבן, שההפרש בינינו שנה ורבע, אני יכולה לספר לך שבילדות היה לנו קשר מאוד מיוחד ואמיץ, שנמשך עד לגילאי 14-15, וכלל שיחות נפש וקירבה מאוד גדולה. זה קצת נגמר כשכל אחד הצטוות אל החבר הראשון שלו, והיום החברה הקרובה שלי במשפחה היא אחותי שקטנה ממני ב-9 שנים, אבל כילדה, אחי היה ממש הנפש התאומה שלי.
|
תוכן התגובה:
|