היתה הלידה האחרונה (בבית). הקטע המשמעותי לדעתי, היה , שרוב הזמן הייתי בעמידה, גם אם לא בלידה עצמה. פשוט הכאבים הכתיבו לי את הפוזה הזאת. בלידה הקודמת דווקא שכבתי על הצד, כי כך היה לי נוח. הייתי על הצד כל הצירים. אבל בלידה עצמה כבר ידעתי מלידות קודמות שניסינו את כל התנוחות, ובסוף הם יצאו דווקא כשאני על הגב עם רגליים למעלה (OP) . אבל אם אין מאחוריך הרבה לידות שאת יכולה לזהות את התנוחה שלך, אין מה לעשות, אלא לנסות הכל. החכמה היא, ומיילדות טובות ומנוסות עושות זאת, להחליף תנוחה: במידה ויש צירי לחץ, והתנוחה לא הניבה תוצאות, להחליף מיד לתנוחה אחרת, לפני הציר הבא. כך נהגה אילנה שמש כשילדתי אצלה. לעומת זאת בבתי חולים, היו יותר מידי נסיונות על כל כיוון, וכמה צירי לחץ שלא הניבו תוצאות, מה שהאריך את שלב צירי הלחץ.
|
תוכן התגובה:
|