פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

18/4/2005 21:08 טובה קראוזה - דיאטנית קלינית מאת: סיכומים מתוך כנס "תזונת ילדים - מזון למחשבה" שהתקיים בבי"ח "דנה" ב-6.4.2005 כותרת: שלום לכולן! אני מצרפת את הסיכומים כלשונם. מפאת קוצר זמן לא התאפשר לי לעבד את החומר ולהביא אותו בצורה יותר קלה לעיכול, נקייה ממונחים לא מובנים. אציין גם שכתבה שלי בנושא תזונה וADHD אמורה להתפרסם בקרוב, אך כתבתי אותה מספר חודשים לפני מועד הכנס. סיכומים מתוך כנס "תזונת ילדים – מזון למחשבה" איכילוב, 6.4.2005 – סיכמה: טובה קראוזה, דיאטנית. הפג, המזון והמוח – ד"ר חיים בסן – נוירולוג ילדים / יפה שיף, דיאטנית קלינית מטרת ההרצאה – להסביר על חשיבות התזונה בהתפתחות המוח בפגים. הגדרת פגות: תינוקות שנולדו לפני שבוע 37. תינוקות במשקל לידה נמוך (LBW) – מתחת ל-2500 גרם, תינוקות במשקל לידה נמוך מאד (VLBW) – מתחת ל-1500 גרם, ותינוקות במשקל לידה נמוך בצורה קיצונית (ELBW) – מתחת ל-1000 גרם. נושא הפגות חשוב, כיוון שלפגות יש השלכות רבות וכיוון שאחוז ההשרדות בקרב פגים נמצא בעליה: בשנת 1996 שרדו 76% מהפגים במשקל מתחת ל-1500 גרם. בשנת 2000 שרדו 80% מפגים אלו. בארה"ב נולדים מידי שנה 57 אלף פגים מתחת ל-1500 גרם ואחוז ההשרדות שלהם עומד על 85%. 10% יהיו עם שיתוק מוחין ו-25-50% יפתחו בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות. קיימים שני סוגי פתולוגיות במוח הפגים: 1. נזקים שנגרמים למוח (דימומים שונים – בדרך כלל מהווים פרקורסור לשיתוק מוחין). 2. בעיות בגדילת המוח. מדוע בעיות אלו קורות לפגים? מכיוון שאצל פגים קיים פיזור ייחודי של כלי הדם במוח, וכל ירידה בלחץ הדם חושפת את הפג לסיכון לאוטם במוח. התינוקות הללו נוטים לתופעות אוטם באזור הפרי-ונטריקולרי, והמוח מועמס ברדיקלים חופשיים. הברזל מהדימום משפעל את הרדיקלים החופשיים ואלו מזיקים לתאי המוח. קיימת גם ירידה ברמות האנזימים נוגדי החימצון, דבר שמגביר עוד יותר את הנזק. האם תזונה יכולה למנוע שיתוק מוחין בפגים? נחקרו ויטמינים שיכולים "להלחם" ברדיקלים חופשיים: מסיסים בשומן: A ו- E, מסיסים במים: C ו-B2 (משפיע על גלוטתיון רדוקטאז). לגבי ויטמין E – במודל בע"ח הוכח שמסוגל להגן על רקמות המוח שנפגעת בדימום. בבני אדם – אכן רמת ויטמין E נמוכה אצל פגים אך אחת העבודות שנערכו בנושא הראתה שמתן ויטמין E עלול דווקא להעלות סיכון לדימום ולספסיס!!! וכיום לא נחשב כעוזר. לגבי ויטמין A – לא שינה היארעות שיתוק מוחין. לוקאס השווה בין תמ"ל פגים מיוחד לבין תמ"ל (=תרכובת מזון לתינוקות) רגיל וראה שפגים שקיבלו תמ"ל פגים (שעשיר יותר בקלוריות ובעוד רכיבי תזונה לעומת תמ"ל רגיל) היו בעלי שכיחות נמוכה יותר של שיתוק מוחין. האם תזונה יכולה לשפר את גדילת המוח? עד גיל שנתיים המוח גדל ומתפתח. השוו בין פגים שנולדו בשבוע 30 ופגים שנולדו בשבוע 23. הם עברו MRI במוח בשלב בו היו אמורים להיות בשבוע 42. תוצאות הבדיקה הראו שלפגים שנולדו בשבוע 30 היתה התפתחות טובה יותר של המוח לעומת אלו שנולדו מוקדם יותר. פגים, כאמור, סובלים בשכיחות גבוהה יותר מהפרעות למידה, IQ נמוך יותר ומהפרעות נפשיות. האם התזונה יכולה לסייע במניעתם? כנראה שכן. ב-1972 הוכח שתזונה עשירה בקלוריות משפרת את ה-IQ. ב-2003 הוכח שכלכלה עתירת קלוריות לפגים קטנים אפשרה הדבקת הגדילה (catch up growth) בגדילת הראש ועליה ב-IQ. כיצד התזונה משפיעה? / יפה שיף דיאטנית קלינית מדובר בעיקר בקלוריות, בויטמינים וב-DHA. המוח גדל ב-500% מהשליש השלישי ועד הבגרות. 200% של גדילה מתרחשים כבר בשליש השלישי, ו-175% בשנה הראשונה לחיים. הוכח שפגים שנולדו מתחת ל-1000 גרם, אשר לא יכלו לקבל תזונה מתאימה – מוחם לא גדל כיאות. בכל מקרה, הפג לא גדל כפי שהיה גדל לו היה נולד במועד. לכן ההמלצות הן להתחיל בהזנה אגרסיבית – לפי מצב הפג: TPN או אנטרלית, כדי לאפשר גדילה בכלל וגדילת ראש בפרט. נמצא שמתן פחות מ-85 קק"ל לק"ג משקל גוף בשבועות הראשונים לחיי הפג קשורה בתוצאות פחות טובות. איזה מזון לתת לפגים? חלב אם אפשר הבשלה מהירה יותר של גזע המוח! אצל פגים שרפלקס המציצה שלהם כבר היה קיים (רפלקס המציצה מופיע החל בשבוע 34) ויכלו לינוק ישירות מאמם – גם עצם ההנקה והמגע השפיעו לטובה. גם עבור פגים שלא יכלו לינוק וקיבלו חלב אם שאוב בהזנה אנטרלית היה יתרון מחלב האם הודות לרכיבים השונים בו: אנזימים, הורמונים, גורמי צמיחה, נוקליאוטידים וחומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות שרשרת LC-PUFA. הוספת LC-PUFA לתמ"ל פגים שיפרה פרמטרים ולכן ועדת ה-ESPGN המליצה להוסיפן לפגים. עם זאת, היו עבודות שלא מצאו קשר. על פי קוקרן – אין הוכחות ארוכות טווח ליעילות, אך גם אין נזק כתוצאה מכך. כיום מסתמנת מגמה של מתן חלב אם עם תוספת (HMF). לסיכום: קיים קשר ישיר בין גדילת המוח (היקף ראש) לתזונה. התזונה משפיעה גם על התוצאות הקוגניטיביות. דרושים מחקרים ארוכי טווח כדי למצוא השפעות של התזונה בפגים בבגרות ועל שיתוק מוחין. אוטיזם ותזונה – ד"ר שלמה גבעוני, גסטרואנטרולוג ילדים התקציב לחקר אוטיזם נמוך מאד ועומד על מאה אלף דולר בלבד בארה"ב לעומת 500 מיליון דולר שמוקדשים לחקר מחלות כמו סרטן בילדים, סוכרת ועוד. בעולם כולו מבחינים בעליה מדאיגה באחוזי הילדים הסובלים מאוטיזם. אפשר להשתמש במונח PDD= PERVASIVE DEVELOPMETED DISORDER בעשור האחרון קפצה השכיחות בארה"ב ל45-68 מתוך 10000 לידות חי לעומת 4.5 לפני כן! PDD נצפה בשכיחות גבוהה יותר אצל בנים לעומת בנות (פי 4). הגדרת PDD – הפרעה באינטראקציה חברתית, בתקשורת, בהתנהגות או תחומי עניין סטריאוטיפיים חוזרים ומוגבלים מבחינת מגוון. מדוע נוצר אוטיזם? עדיין לא ידוע. סביר להניח שקיים כאן גורם גנטי. התגלו מספר גנים, וכן קים סיכוי של 2-6% להופעת PDD אצל אחים. בניתוחים שנעשו לאחר המוות במוחותיהם של ילדי PDD נמצאו הפרעות מבניות בהתפתחות המוח הקטן. ייתכן שחשיפה לטוקסינים – חיסון MMR, תיומרסל – חומר משמר על בסיס כספית שנמצא בחיסונים. קיימת הפרעה ברמות הנוירוטרנסמיטורים – עליה ברמות הסרוטונין. קיימות 2 תבניות הופעה: הופעה מלידה והופעה מגיל 18 חודש בלבד – התינוק מתפתח נורמלי ומתחיל לדבר ואז חלה נסיגה. בעוד שתבנית ההופעה המוקדמת עלתה בשכיחותה פי 3-4 בעשור האחרון, הרי ששכיחות תבנית ההופעה המאוחרת גברה פי 10! לכן סביר להניח שנכנס גורם סביבתי אשר אחראי לעלייה בשכיחות. האם יש אוטיזם נרכש? MMR - נמצאו גנים של וירוס החצבת בתוך תאים לימפאטיים במעי דק בילדי PDD. - לילדי PDD תגובה הומוראלית שונה לוירוס החצבת, שהיתה בקורלציה לנוגדנים כנגד MYELIN BASIC PROTEINS אשר במוח. - יחד עם זאת – הנתונים האפידימיולוגיים סותרים ולא ניתן להסיק מסקנות. הרעלת כספית - הרעלת כספית גורמת לתמונה קלינית של PDD וגם להפרעה ביוכימית שדומה מאד לתופעות של PDD. - הכספית מגיעה מזיהום האוויר, מהמים, מהמזון, מסתימות אמלגם (יש המניחים שהכספית מהסתימות נספגת בגוף) ומחיסונים. יש חומרים אשר קושרים כספית ומוציאים אותה מהגוף, והורים רבים לילדי PDD נותנים חומר זה לילדיהם. אפשרויות לטיפול: סקרטין – 1996 – סיפור פרקר בק ילד PDD בן 3 שסבל מתופעות גסטרו-אינטסטינליות (שלשולים וגזים) הגיע לרופא גסטרואנטרולוג לבדיקה. במהלך הבדיקה בוצעה אנדוסקופיה והוזרק ההורמון סקרטין כדי לברר הפרשה. שבוע לאחר הבדיקה שמו לב ההורים לשיפור במצבו של הילד – תוך 10 ימים הוא התחיל לדבר, ולאחר 3 חודשים חלה שוב עצירה בהתפתחות. פרופסור לנוירופיזיולוגיה שנתן לבנו בעל PDD זריקת סקרטין הבחין אף הוא בשיפור! ב-1998 פורסם הדבר בתקשורת ותוך שבועות אזל מלאי זריקות הסקרטין בארה"ב כולה. מחקר כפול סמיות שנערך ב-1999 לא מצא שהזריקה יעילה, אך למרות זאת 69% מההורים רצו להמשיך ולתת אותה. מתן פירידוקסין (B6) במינון גבוה + מגנזיום קיימת השערה שמתן מינונים גבוהים של רכיבים אלו מסייע. עד כה נערך רק מחקר אחד ולכן על פי ספרית קוקרן, לא ניתן להמליץ על כך. מה קורה במערכת העיכול במצב של PDD? במחקר בו נבדקו ילדי PDD נמצא ששכיחות הסימפטומים במערכת העיכול היתה 46% לעומת שכיחות של 10% בקרב ילדים בריאים. בילדי PDD נמצאו יותר לימפו נודולד היפרפלסיה (הסננה של תאי לימפה במעי) LNH לעומת ילדים בעלי אולצרטיב קוליטיס. האם הממצא קשור לחיסון החצבת? WAKEFIELD בדק ב-2001 את המאפיינים הציטולוגיים של LNH באוטיזם ומצא שעובי מברנת הבסיס וכמות תאי CD8 ו- IEL מוגברת ב-PDD לעומת קבוצות אחרות (בריאים, IBD ובריאים בעלי LNH). ASHWOOD לקח ב-2003 ביופסיות מהמעי הדק והגס בכל חלקי המעי ומצא רמות מוגברות של תאי CD3, CD8. לעומת זאת, אצל ילדים שהיו על דיאטה נטולת גלוטן וקזאין נמצא תסנין אאוזינופילי נמוך בצורה משמעותית! תופעות מערכת העיכול בולטות יותר אצל ילדים בעלי הופעה מאוחרת של PDD. ב-2004 נמצא, שהתאים הללו משחררים יותר ציטוקינים פרו-אינפלמטוריים כמו IL3. בקרב ילדי PDD יש יותר נוגדנים מסוג IGA לקזאין וללקטאלבומין בסרום. נמצא גם נוגדן IGG לקזאין גם במעי עצמו. סרום שנלקח מילד PDD הגיב עם פפטידים מגליאדין ופפטידים מהמוח הקטן ב-60%. האם יש שותפות של גליאדין וצרבלום??? בנוסף, נמצא שמעי ילדי PDD חדיר יותר מהרגיל וב-43% מהילדים החדירות מוגברת. משערים שחומרים פעילים המיוצרים במעי חודרים את מוקוזת המעי ועוברים למוח. בחולי צליאק וב-PDD מופרשים פפטידים בשתן בעלי השפעה על מערכת העצבים המרכזית. לפפטידים אלו יש פעילות אופיואידית ובמודל בעלי חיים הפפטידים הללו השפיעו על שגשוג, נדידה והתמיינות של תאי המוח. כלומר, מגיע חומר ממערכת העיכול, בגלל חדירות מוגברת של המעי, ומשפיע על המוח בתקופה קריטית להווצרותו! הוכח גם שילדי PDD מפרישים באופן מוגבר אקסורפינים שמקורם במזון. ייתכן שחשיפה לנוירוטוקסינים דרך המעי פוגעת במוח!!! רציונל לטיפול תזונתי: REICHET הראה כבר ב-1981 שבאיסוף שתן של ילדי PDD יש רמה מוגברת של פפטידים שמקורם בקזאין ובגלוטן. בחלק מהילדים דיאטה נטולת גלוטן וקזאין מאפשרת שיפור, ללא תופעות לוואי. בספרית קוקרן כתוב – שהיה שיפור במרכיב של הפחתה בהתנהגות האוטיסטית. תזונה ו-ADHD – ד"ר יעל לייטנר, לימור בן-חיים, דיאטנית קלינית ADHD מוגדרת כהפרעה התפתחותית שביטוייה העיקריים הם קשיים בקשר ובריכוז והתנהגות המתבטאת בהיפראקטיביות ואימפולסיביות. שכיחותה עומדת על 3-7% וזו ההפרעה הנוירולוגית הנפוצה ביותר. השכיחות זהה בחברות שונות ובמדינות שונות. זוהי בעיה כרונית ב2/3 מהמקרים והיא פוגעת בכל תחומי החיים לאורך שנים. אטיולוגיה - גנטיקה: סיקוי של 75% למצוא את ההפרעה בקרב קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בתאומים זהים – הסיכוי גבוה לכך שאם אחד עם הבעיה, גם השני יסבול ממנה. - נזק מוחי נרכש: פגות, פגיעות ראש, זיהום במערכת העצבים המרכזית כמו דלקת קרום המוח. - גורמים סביבתיים: גורמים פסיכו-סוציאליים, טוקסינים, אולי גם תזונה. פתופיזיולוגיה בהפרעה זו קיים חסר בנוירוטרנסמיטורים דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין באופן שמפריע לאינטראקציה בין גרעיני הבסיס במוח לבין האונות הקדמיות – ואז נוצרים קשיים בויסות. אבחון אין אבחנה שמשמשת כתקן אליה מתייחסים. מאבחנים את הבעיה על פי הכתוב ב-DSM ועל ידי איסוף מידע לגבי התנהגות הילד בסביבות שונות. בדרך כלל מלווים ליקויי למידה והפרעות התנהגות את הבעיה. קיימים גם מבחנים שמטרתם לבדוק אם אכן הילד סובל מ-ADHD. טיפול הטיפול התרופתי הוא היעיל ביותר. יעילותו עומדת על 75%. גם טיפול פסיכולוגי בא בחשבון ועובד על הגישה ההתנהגותית. בנוסף, גם שינוי הגישה ההתנהגותית במסגרת בה נמצא הילד יכול לסייע. שימוש ברפואה משלימה: אחוז גבוה מן ההורים פונה אליה, מתוך מחשבה שביצוע דיאטה, מתן ויטמינים, מינרלים ותוספי תזונה אחרים יכולים לסייע לטיפול הקונבנציונלי. לטיפול זה יש גם הכי פחות תופעות לוואי. ההתמקדות בדיאטה בADHD נובעת מאי שביעות רצון של ההורים מהטיפולים הקיימים ובגלל תצפיות קליניות מנסיון אישי על כך שהשמטת מזונות מסויימים מסייעת לשיפור המצב. הורים מדברים על השמטת המזונות הבאים: סוכרים: גלוקוז, לקטוז, סוכרוז. צבעי מאכל, פוספטים, סליצילאטים (גם כאלו שנמצאים במזונות באופן טבעי), חומרים משמרים, תירס, חיטה, חלב, סויה, תפוזים, ביצים, שוקולד, משקאות מוגזים וקולה. מכאן גם צמחה "דיאטת פיינגולד". פיינגולד היה רופא ילדים שעבד בבית חולים ועל סמך תצפיות בלבד פיתח את הדיאטה שלו, שהיתה נטולת תוספים (צבעי מאכל, חומרים משמרים וכו') וטען שחמישים אחוזים מהילדים ההיפראקטיביים רגישים לתוספי טעם למזון וגם לסליצילאטים, אפילו טבעיים כך שהשמטתם גורמת לשיפור. עשרות אלפי אנשים נהרו אליו כדי ליישם את הדיאטה שלו, עוד בטרם היה ברור מה עומד מאחוריה ומכאן התעוררה השאלה בקהילה המדעית, האם דיאטה שכזו בכלל יעילה, ואם כן – מה המנגנון. קשה לחקור את הנושא. עד כה בוצעו רק 2 מחקרי "קרוס אובר" ותוצאותיהם היו מאכזבות. לא היה שיפור משמעותי. היה שיפור חלקי רק בקרב ילדים בני 3 ומטה. לעומת זאת כן נערכו עשרות עבודות על דיאטת הימנעות עם תגר של רכיב מסויים – עדיין התוצאות היו מאכזבות למעט בקרב ילדים צעירים מאד: בני 3 ומטה. ב-1982 הצטרף ה-NIH לויכוח, ולפיו נמצא שהגבלות תזונה מסוג אלו של פיינגולד יעילות ב-5% מילדי ADHD בעיקר בצעירים מאד. מחקר שנערך ב-2004 שוב הראה שיפור רק בקרב בני 3 ומטה. קיימות בעיות מתודולוגיות רבות בחקר הנושא. קשה להעריך את השינוי – את מי שואלים? את ההורים או את המורים? האם ההורים "משוחדים" מראש? קשה לייצר פרוטוקול, קשה להחליט על המינון הנכון: למשל, במחקרים על השפעת סוכר על ADHD נבדקה צריכה יומית של 15 כפיות סוכר, בעוד שבפועל ילדים צורכים לפחות 32 כפיות סוכר ביום!!! קשה להחליט מתי לצפות לשינוי בהתנהגות: חצי שעה לאחר הארוחה? אולי 3 חודשים? איך למדוד את התוצאה? האם אפשר להשוות את הדיאטה לריטלין? כי ריטלין תמיד ינצח... וכן, קיימים ערפלנים רבים (CONFOUNDING FACTORS). גורמים שבודקים כיום הם מחסור בברזל, באבץ ובחומצות שומן חיוניות: ברזל – על פי מחקרים, יש רמז לקשר בין ADHD לבין רמות ברזל נמוכות ורמות פריטין נמוכות. אבץ – רמותיו נמוכות בקרב ילדי ADHD. אבץ מעורב בייצור מלטונין, בהסדרת דופמין וכן במטבוליזם חומצות שומן חיוניות. תוספת אבץ משפרת את הסימפטומים ואת הטיפול בריטלין! כך גם ויטמינים שונים. חומצות שומן חיוניות – חייבות להגיע מהדיאטה. מהן הגוף יוצר LC-PUFA שמהן נוצרים איקוזנואידים ורכיב מרכזי בממברנות תאי המוח. אחוז גבוה מהן נמצא במוח וברשתית. נמצא שכאשר בע"ח נחשפו לחוסר באומגה -3 יש הפרעות סנסוריות ונוירולוגיות. וכשנחשפו למחסור באומגה-6 התגלה צמא, השתנה מרובה ופיגור בגדילה. אם כך, ייתכן שבקרב ילדי ADHD יש צריכה נמוכה של ח. שומן חיוניות ו/או פגיעה במנגנון הפיכתן ל-LC-PUFA ו/או שימוש מוגבר בהן. נמצא קשר לינארי בין רמות אומגה-3 לתפקודים התנהגותיים. לאבץ יש השפעה על מטבוליזם ח. שומן חיוניות וכנראה זהו הקשר בין אבץ לח. שומן חיוניות ול-ADHD. סיכום וגורמים נוספים: - מחסור באבץ - הורמוני סטרס - חומצות שומן רוויות - סוכרת - שומן טראנס – מזון מתועש - מצב אלרגי האם תיקון המחסור יכול לשפר או להשליך על שיפור? במחקרים שנערכו על תוסף שמן נר הלילה (אומגה-6) לא היה הבדל מובהק במחקרים שנערכו על תוסף DHA (אומגה-3) גם לא היה הבדל מובהק. כיום מנסים לכוון למחקרים מבוקרים יותר, כיוון שהמחקרים שנערכו עד כה היו בעייתיים: גילאים מבוגרים מדי של 6-12 שנים. צריך לבדוק מינון גבוה ומשך טיפול ארוך משלושה חודשים. התוסף צריך להכיל יותר EPA והמינון צריך להיות לפי משקל גוף. כרגע אין המלצה חד משמעית לשימוש בתוספים. תיקון חוסר באבץ ותיקון חוסר ב-LC-PUFA יכולים לסייע אך יתכן שזה רק חלק מגורם גדול יותר. להרצאה למעשה אין מסר טיפולי – אך חשוב לשים לב לילדים שמטופלים בריטלין, כיוון שתרופה זו גורמת לחוסר תיאבון. התוויות נגד לטיפול תרופתי – מזונות מכילים טירמין. במהלך הטיפול מומלץ לאכול פחמימות מורכבות ולא סוכרים, LC-PUFA ומולטי-ויטמין כהשלמה. מגמות עתידיות במזון לתינוקות 2050 – ד"ר דוד פסיג, ראש המגמה לטכנולוגיית תקשורת, אונ' בר-אילן http://www.passig.com אפשר לחקור את העתיד באמצעות ההנחה שאם יש אבולוציה, הרי שיש לה היגיון. תפיסת דפוסי ההגיון על פיו מתפתחות מערכות מסייע לחזות את העתיד. את ההגיון מיישמים על מודלים. תחום זה התחיל להתפתח מאז מלחמת העולם השניה, ומאז התממשו כ-60% מהתחזיות שנערכו!!! זהו אחוז גבוה בכל קנה מידה. אחד המודלים נקרא: "מודל ה-S" והוא משמש לחיזוי שלבי התפתחות של טכנולוגיה.: לכל טכנולוגיה מחזור חיים ברור הכולל עליות וירידות. תוך 30 שנה קורים השלבים הבאים: - מחקר בסיסי - מסיבת עיתונאים וחשיפת הטכנולוגיה - עלייה בשימוש בה - עשור של אכזבה - פריצת מוצרים חדשים המבוססים על טכנולוגיה זו - יישומים למכביר - פריצה נוספת - דעיכה אין טכנולוגיה שלא דועכת, תוך 50-60 שנה. המודל ניתן ליישום גם על טכנולוגיות במזון, ובמיוחד במזון לתינוקות ולילדים. המגמות הנפוצות כיום: מזון בריא (פונקציונלי-ט.ק) – מועשר, פרוביוטיקה מזון קל להכנה – מוכן לחימום, המסה ובישול קל מזון לרגישויות – אנפמיל AR, תה שומר טעמים אהובים – צבע אדום, טעם וניל אנחנו כעת בשלב "יישומים למכביר". מה תהיה הפריצה הנוספת? על פי ד"ר פסיג, ניתן להתחיל לכנות את המגמה "מזון כמעיין נעורים". עד כה, מזון בריא מיועד להתפתחות טבעיות ובריאה, אך בעתיד תוגדר מטרת המזון כמנוע להארכת תוחלת החיים. וזאת, כיוון שמעריכים שתינוקות שנולדים כיום יחיו כ-150 שנה (ויש אף האומרים 300!!!). זה נשמע בידיוני לחלוטין, אך זיכרו שרק לפני 200 שנה עמדה תוחלת החיים על 25 שנה בלבד ואילו כיום, תוחלת החיים של השנים הבריאות עומדת על 69 שנה. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שהגבלה קלוריות גרמה להארכת חייהם של בעלי חיים שונים. באורגניזמים שונים (החל בתא שמר וכלה במכרסמים) מצאו גן המאפשר לגוף להתנהג כאילו הוא נמצא בהגבלה קלורית גם אם הוא ניזון כרגיל. כעת אנו נמצאים בתחילתה של מגמה שמנסה לזהות גנים שיאפשרו לנו להמשיך לאכול, אך יחקו השפעה של צום!!! זו ה"מקפצה" שמחפשים. ברגע שיתגלה הגן ואפשר יהיה לעשות בו שימוש, כל ההורים יקנו את המזון שמבוסס על פריצת דרך זו – גם בגלל הפחד מהשמנה וגם בגלל הרצון לתוחלת חיים ארוכה יותר. המגמה הזו תבשיל בעוד 20 עד 30 שנה. דיאטה קטוגנית ואפילפסיה – ד"ר אורי קרמר, ענת לוי – דיאטנית ילדים, וולפסון 40% מחולי האפילפסיה הם ילדים. 25% מהם אינם מגיבים לטיפול תרופתי. 1/3 מהם יגיבו לניתוח ,והאפשרויות הטיפוליות הנותרות לכל השאר הן דיאטה קטוגנית או קוצב וגאלי. ניתן לבצע את הדיאטה עוד לפני הכרזה על כישלון של טיפולים אחרים. חשוב להדגיש, שדיאטה קטוגנית במצב של אפילפסיה אינו נחשב כטיפול "אלטרנטיבי" אלא מעוגן היטב מחקרית ונמצא בקונצנזוס מבחינת אסכולת הרפואה המערבית. חייבים ליידע הורים בדבר קיום האפשרות לבצע דיאטה שכזו. תהיה זו רשלנות להסתיר מהם מידע זה! הדיאטה הקטוגנית עשירה בשומן, דלה בפחמימות ומוגבלת בחלבון. הבסיס הפיזיולוגי – חיקוי מצב של צום. 2 סוגים של דיאטה קטוגנית. האחת, 87-90% שןצם\ 10-15 גרם פחמימות + 1 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף. 4:1 מרכיבים קטנוגניים לעומת אנטי קטוגניים בהתאמה. השניה, מכילה MCT. MCT מאפשרים אכילת יותר פחמימות כי מעודדים קטוזים. עדיין לא ידוע מדוע הדיאטה עובדת! משערים שקטונים מגבירים פעילות קולטני GABA במוח או שלחומצה אצטואצטית (אחת מגופי הקטו, ט.ק) יש השפעה ספציפית או שנוצר סף גבוה יותר להתקפים מסיבות שונות (אולי האצידוזיס, אולי שינוי היחס ATP/ADP). המקום הגדול ביותר בו מטפלים בדיאטה קטוגנית הוא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. והם קבעו את פרוטוקול התחלת הדיאטה כדלהלן: • 3-4 ארוחות • תוספי מולטי ויטמין, סידן, ברזל , סלניום וקרניטין • הטיפול מתחיל בצום מבוקר באשפוז. • ביום שלפני האשפוז – מקטינים את צריכת הפחמימות והסוכרים והצום מתחיל אחרי ארוחת הערב. • יום 1 – מגיעים לאשפוז בצום. מקבלים נוזלים, ניטורים והדרכה. • יום 2-3 לאחר 48 שעות צום או הגעה לקטוזיס של 160 מ"ג/ד"ל (מה שבא ראשון) מתחילים בהדרגה את הדיאטה. • ימים 4-5 – ארוחה ראשונה מלאה, המשך הדרכה ושחרור. בבית החולים מקבלים תערובת שמנת וביצים או תמ"ל מיוחד עבור התינוקות. ההורים מתודרכים לקנות משקל מדוייק בדיוק של גרם אחד ולשקול את המזון. מבצעים ניטור קטונים בשתן, מדריכים את הצוות במוסד החינוכי של הילד, ומדריכים גם מה לעשות בזמן מחלה ואיך להתנהג באירועים חברתיים, בהם יש היצע נרחב של מזונות עשירים בפחמימות. דוגמאות לארוחות: כל מזון מוגבל בגרמים, כאן לא מפורט הכל (לא הספקתי להעתיק – ט.ק) ביצה (30 גרם), סלמי, פלפל ירוק, שמנת 38%, שמן. טונה בשמן, חסה – 10 גרם, עגבניה – 10 גרם, מיונז – 15 גרם, שמנת 38% - 60 גר'. מתבצע מעקב במרפאה שבועיים לאחר השחרור וכל חודש. נותנים לדיאטה 6 שבועות עד 3 חודשים עד שמחליטים אם היא אכן עוזרת. עורכים מעקב משקל, גובה, אחוזוני גדילה, בדיקות מעבדה (מינרלים, ח.שתן, פרופיל שומנים, רמות החלבון, דרגת הקטוזיס, מצב החמצת בדם). מבצעים US כליות כל חצי שנה בגלל החשש לאבנים בכליות ומבצעים בדיקת צפיפות עצם אחת לשנה. על פי מחקרים חדשים, מסתמן כי לא חייבים להתחיל את הדיאטה בצום. עדיין אין מספיק מחקרים כדי לקבוע אם אפשר לטפל באפילפסיה באמצעות דיאטת אטקינס. נתונים מהארץ (הרפואה – סקירה ב-2004) ומהעולם מצביעים על יעילות הדיאטה בשיפור בפרכוסים, ביכולות קוגניטיביות וביכולות אחרות, מה שלא ניתן לומר על תרופות!!! ניתן לעשות דיאטה זו גם במבוגרים וגם בתינוקות מתחת לגיל חצי שנה – תוך מעקב צמוד. לדיאטה יש ת. לוואי אך פחות מהתרופות. הבעיות: תופעות לוואי שאפשר לנטר (US כליות, מעקב TG בדם – לא נמצאה עליה בשכיחות מחלות לב אצל מבצעי הדיאטה) מקרים נדירים של קרדיומיופתיה בגלל מחסור בסלניום – היום נותנים תוספים, ופנקריאטיטיס קטלנית. כמו כן, הדיאטה יכולה לגרום להאטה בגדילה וגם כאשר היא מצליחה, היא קשה מאד לביצוע עד כדי כך שאחוזי הנשירה עומדים על 20-40%. עם זאת, חשוב ליידע ולעודד את כל מי שעמיד לתרופות לשקול אופציה זו. השפעת התזונה על השגי הילד – ד"ר נחום ויסמן ציוני הדרך בהתפתחות המוח הנם: א. התקופה שסביב ללידה והשנתיים הראשונות לחיים: בהריון מתפתח המוח, אך התפתחותו נמשכת גם לאחר הלידה – הנוירונים עוברים מייליניזציה. בהתחלה מתפתח החלק ששולט על ראיה, שווי משקל ויכולות מוטוריות. היכולות מאפשרות חקר של הסביבה. אחר כך מתפתח ההיפוקמפוס והאונה הטמפורלית השמאלית – אשר חיוניות ללמידה, שפה ותפיסה מרחבית. לבסוף מתפתחות האונות הקדמיות (פרונטאליות) שאחראיות לסדר גבוה יותר של פעולות קוגניטיביות. ב. גיל 7 עד גיל 9 ג. אמצע גיל ההתבגרות ההשפעה של התזונה על התפתחות המוח היא בבנייה, במייליניזציה וברמות נוירוטרנסמיטורים. לתזונה השפעה על תפקוד המוח בטווח הקצר (גלוקוז ונוירוטרנסמיטורים) – סדר גודל של שעות, ולטווח הארוך – בגלל שינויים מבניים. הקשר בין תת תזונה ליכולת קוגניטבית – אי אפשר לערוך מחקר כפול סמיות בנושא, ולכן אין עבודה מבוקרת. עקב כך קשה להגיע למסקנות. עם זאת, אצל ילדים נמוכים בעקבות תת תזונה נמצא IQ נמוך יותר ויכולת למידה פחותה. קיימים מספר רכיבי תזונה ספציפיים אשר חיוניים להתפתחות תקינה של המוח: יוד – דרך פעילות ההורמונים טי3 וטי4 אשר משפיעים על התפתחות מערכת העצבים. ידוע שילדים שאמם סבלה מהיפותירואידיזם במהלך ההריון סובלים מ-IQ נמוך ויכולים להגיע לפיגור. למרבה השמחה, בישראל אין הרבה מקרי חסר ביוד. צריך לתת רק למי שחסר, ואפשר לקבוע זאת לפי רמת היוד בשתן. ברזל – ברזל משפיע על מייליניזציה תקינה! ברזל הוא גם קו-פקטור באנזימים שמעורבים בסינתיזת נוירוטרנסמיטורים: טריפטופאן הידרוקסילאז (משתתף ביצירת הסרוטונין) וכן אנזימים הקשורים ליצירת נוראפינפרין ודופמין. מחסור בברזל גורם לרמות נמוכות יותר של נוירוטרנסמיטורים! המוח רגיש לחוסר בברזל !!! בחלק מהאזורים במוח יש ריכוזים גבוהים יותר של ברזל. אזורים אלו חשובים לקוגניציה! (למשל, ההיפוקמפוס). במחקרים נמצא קשר בין רמות המוגלובין גבוהות יותר לבין הישגים גבוהים יותר אצל ילדים. למתן ברזל יש משמעות ארוכת טווח!!! מתן ברזל מתחת לגיל שנתיים יכול להשפיע על עתידו של הילד! נראה שיש השפעה גם למתן ברזל בשנים מאוחרות יותר. אבץ – חיוני לסינתיזת דנ"א וחלבון. מחסור בו קשור בהפחתת גדילה, פגיעה במערכת החיסון והגברת התחלואה. אבץ משפיע גם על תשומת לב וריכוז. מחסור באבץ בבעלי חיים משפיע על התפתחות המוח אך קשה לדעת בוודאות אם זה כך גם בבני אדם כיוון שלא נערכו מספיק מחקרים בנושא. ידוע שמחסור באבץ בזמן ההריון גורם לירידה בריכוז ובמוטוריקה אצל תינוקות. ויטמינים B6, B12 ופולאט – המשותף לשלושת ויטמינים אלו – חיוניים לתהליכים מתילציה שקשורים לסינתיזת דנ"א וחלבונים. ברמות נמוכות של ויטמינים אלו לא מתבצעת מספיק מתילציה ואז חלה עלייה ברמות הומוציסטאין ופגיעה בכלי הדם. העבודות הידועות הן בנושא פולאט ומניעת NTD. אין הרבה עבודות על הקשר בין ויטמינים אלו ליכולת קוגניטיבית אצל ילדים. עם זאת, נמצא כי: ילדים שניזונו מדיאטה מקרוביוטית חוו ירידה ביכולת הקוגניטיבית שלהם בגיל ההתבגרות, בקרב מבוגרים נמצא קשר בין רמות נמוכות של פולאט לבין ירידה ביכולות השכליות ובזיכרון. חומצות שומן אומגה-3 – המוח מכיל 60% שומן. חלק גדול ממנו אומגה-3. באיכילוב מתבצע כעת מחקר על אומגה-3 והפרעות קשב. כשנפגעת כמות השומן במוח, חלה ירידה במעבר הדחפים העצביים. DHA ו-AA (חומצה ארכידונית, אומגה-6) הן המרכיבים העיקריים בממברנות תאי המוח. אצל פגים שקיבלו אומגה-3 הבחינו בעליה בחדות הראיה, ביכולת הכרת עצמים ושיפור בזיכרון וביכולות שונות. השפעות קצרות טווח: מתן ארוחת בוקר משפר תוצאות קוגניטיביות אצל ילדים לעומת ילדים שלא אכלו ארוחת בוקר. במחקר שנערך בארץ על 569 ילדים נמצא שאכילה חצי שעה עד שעה לפני מבחן (קורנפלקס עם חלב) משפרת את ההישגים במבחן. לעומת זאת, אכילת בוקר שעתיים לפני מבחן לא משפרת את התפקוד הקוגניטיבי. אכילה זמן קצר לפני המבחן ואף במהלך המבחן עצמו כן משפרת את ההישגים. תוכן התגובה: תגובות נוספות 18/4/2005  21:13 #####תודה רבה לכל מי שענתה לי בנוגע לבתי שלא אוהבת מגע, במיוחד לדרורית וליאתה שנתנו תשובות ממש מעניינות, תודה##### (ל"ת) - קלי 18/4/2005  21:14 שחר ב. :-( - פרח 18/4/2005  21:20 פרח - שחר ב 18/4/2005  21:27 טובה, תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועדיין לא סיימתי לקרא הכל! איזה פחד עם הPDD (ל"ת) - דבי 18/4/2005  21:53 -/-/-/-/- רונה, עניתי. -*-*-*-*- (ל"ת) - ליאתיתי 18/4/2005  21:59 לכל מי שמתעניין בהמשך הדיון בסוגיית התמ"ל אחרי גיל שנה - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 18/4/2005  22:11 אולי יש פה מישהיא שעובדת בבנק מזרחי/טפחות ? - מתלבטת 18/4/2005  22:12 שאלה לרותי או דניאלה - גן מעורבות הורים - אמאשלטל 18/4/2005  22:18 איך פותחים מודעה בתשלום? ואיפה התקנון? ומה יהיה עם מתקפת הברחשים? (ל"ת) - benoanow 18/4/2005  22:56 בינאו - שירלי2 18/4/2005  22:57 טובה - מרתק! והמלצה על משחקיה במוצקין - סאלוש 18/4/2005  22:58 שירלי, מה יהיה? :) (ל"ת) - סאלוש 18/4/2005  23:11 סאלי, האוכל חוסל, אכן סיפור הצלחה - שירלי2 18/4/2005  23:19 חה חה אשכנזיה הצליחה להאכיל אותו... :) - סאלוש 18/4/2005  23:46 טובה - תודה על החומר המאלף! (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור 18/4/2005  23:47 טובה - תודה על החומר המאלף! (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור 18/4/2005  23:56 גלולות פמולן מי יודעת? דחוף!!! - אריאלה 19/4/2005  02:07 לאמא שהיתה עצובה על זה שאין לה כסף לצעצועים - תמרה 19/4/2005  07:08 מחפשת תיק גב מגניב של אמהות (שיהיה נוח לדברי תינוקות ) . איפה קונים ?? כמה עולה ?? (ל"ת) - מאי 19/4/2005  07:09 מה לתת למטפלת מתנה לחג? תלושי חג? בכמה כסף? ואם תלושים-אז באיזה סכום? חג שמח!! (ל"ת) - נועה.ב 19/4/2005  07:13 למאי - אמא של איתמר 19/4/2005  07:52 ראיתי תרמילים מגניבים לאמהות - אני 19/4/2005  07:53 טובה, מרתק ומפחיד. במיוחד הקטע עם ה - PDD שיכול להתפרץ בגיל 18 ח'. (ל"ת) - טין טין 19/4/2005  08:02 מאי, אני מאד מרוצה מתיק דרך. אי אפשר לקרוא לו תיק מעצבים, ולא הייתי הולכת איתו בלי התינוק. - HILLA 19/4/2005  08:14 ************תמרה בוקר טוב************** - אמא 19/4/2005  08:30 הוד השרוניות - איפה יש חנות בעיר שאפשר לקנות סלסלות/קערות מוכנות עם שוקולדים ? תודה (ל"ת) - מיפי 19/4/2005  08:45 מחפשת המלצות על גן בבבלי לבן כמעט שנתיים - קרן (חדשה) 19/4/2005  09:07 מחפשת המלצה לרופא עור הכי טוב שיש, גם פרטי, באיזור המרכז - למבוגרים (ל"ת) - שין 19/4/2005  09:26 מיפי דרלינג, - עידית של שחר 19/4/2005  09:38 עידית יקירה - תודה - כרגיל מצילה אותי... :) (ל"ת) - מיפי 19/4/2005  09:38 עידית יקירה - תודה - כרגיל מצילה אותי... :) (ל"ת) - מיפי 19/4/2005  09:45 אריאלה - יש לי קופסה של פמולן (3 חפיסות ) אם את רוצה. - תמר נ. 19/4/2005  10:20 תיקי גב מגניבים למאי - חני המדווחת 19/4/2005  11:23 ####איך מכינים עוגת שפן?#### - דביי 19/4/2005  11:48 תמר נ. - אריאלה 19/4/2005  17:31 ****************** תמר נ. ****************** - אריאלה 19/4/2005  19:28 היי אריאלה... - ורד שלשחר 19/4/2005  22:12 אריאלה - תמר נ. 19/4/2005  22:17 דבי - לגבי עוגת ארנב - ליאתה 19/4/2005  23:12 מישהי יודעת איך מסירים שעווה של נר ממצעים? (ל"ת) - יעלה ו. 20/4/2005  00:53 ורד של... - אריאלה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש