היי תמרה, בוודאי שקראתי את התגובות אבל מבחינתי זו הייתה הודעת פירגון לרונה וגם הנושא מוצה כבר כך שלא רציתי להעמיס אך אענה לך במיוחד:
תמרה, ילדיי בני שש ושבע ועד היום הם לא היו בטויס אר אס, זה לא שהם היו פעם וראו כי טוב ורוצים עוד, פשוט המקום ריתק אותם ומשך אותם וקסם להם מרחוק, הילדים האלה מקבלים מאיתנו ההורים המון יחס ואהבה החל באהבה מילולית וכלה בחיבוקים, נשיקות ואפילו מותר להם לישון איתנו, אבל הם רוצים גם צעצועים נורמלים כמו כל ילד, והאמיני לי שהם קיבלו המון המון לא בחיים שלהם - ורק אדגים לך - לא לבורגר ראנ'ץ, לא לארוחות מיוחדות בקניונים ולא לג'ימבורי (בפורים ההינו בקניון רחובות ופתאום הקטן נעלם לי, ואז הוא חזר אליי בוכה הסתבר שהוא ירד שם לג'ימבורי והוריד נעליים אבל לא הכניסו אותו אמרו לו שצריך סרט, הוא חזר אליי בוכה ואמר "אמא צריך סרט" אבל הרגעתי אותו והוא קיבל את זה בסוף והלך והחזיר את הנעליים) לא לחוגים ולא לדברים שהם רואים בסופר בקניות ועוד ועוד, גם בפורים היה חסר להם שהם לא קיבלו דמי פורים - מתנות לילדים ואז הגיע יום שבת שבו הם גזרו קופונים ופינטזו על המתנות וזה פשוט שבר אותי לרסיסים ממש והרצון שלהם למשהו יפה משהו איכותי כאב לי, לכן באתי ופתחתי את ההודעה מבלי לדעת שאקבל תגובות סוחפות ומרגשות והמון רצון לעזרה וראית שהיו הצעות שלא הסכמתי כי עדיין יש בי את מידת הצניעות והביישנות, פשוט עם רונה זה היה אחרת אולי החוסר שלי גם לשמוע "הכל בסדר, צריכים משהו?".
ולגבי עניין הבריאות - תסמכי עליי שעברתי המון המון בענייני בריאות כך שאני מבדילה ובהחלט מבדילה בין בריאות לחומרנות, אמרה מישהי בדיון הקודם (ורד? עם הילדה המתוקה בדירת גן?) שהיא לא רואה ממטר את העושר, כך גם אצלי ותאמיני לי שההיתי בחוסר בחיי לדוגמא - אני בת 31 ואפילו לא ההיתי בחו"ל, סתם סופ"ש בבית מלון? אולי ירח דבש? לאאאא אבל למדתי להנות מהדברים הקטנים בחיים מהמשפחה שלי מהשן הראשונה, מהצעד הראשון וכו' אלה הדברים שגורמים לי לאושר..
זהו תמרה, הגבתי למענך ורק למענך אני מקווה שאת מבינה אותי, ושילדים סה"כ הם ילדים שלפעמים רוצים משהו מיוחד
|
תוכן התגובה:
|