לי היה הכי חשוב צוות רפואי טוב במקרה שמשהו לא יהיה בסדר (חו"ח). הכי חשוב היה לי לצאת עם תינוקת בריאה ושלמה. כמו כן היתה חשובה לי המלונית, שאפשרה לי להסתגל לשינוי בחיי באוירה נינוחה ומאד תומכת (במלונית יש צוות נוסף של אחיות ומדריכות הנקה).
לכן, למרות מה שקראתי כאן (ולפני שנה וחצי נרשמו כאן ממש מעט חוויות חיוביות) הלכתי לתל השומר. האמנתי ובטחתי באסרטביות שלי שתדאג לכך שלא יהיו התערבויות מיותרות. כתבתי תוכנית לידה והסברתי אותה לבעלי, למקרה שאני לא אהיה בשליטה.
אולי זה 'יותר מזל משכל', אבל הכל עבד לפי התוכנית. הגעתי בפתיחה של 6, והמיילד משה ממש עודד אותי לא לקחת אפידורל. הפלא ופלא, אבל כל הצוות ממש תמך בי ללדת טבעי. כשהם הציעו לי לפקוע את המים אחרי שעה של פתיחה של 9 וסרבתי (לא זכרתי למה, רק זכרתי שעדיף שלא), אף אחד לא לחץ. אחרי שלוש שעות כאלה אני בקשתי מהם לפקוע, ואכן אחרי פחות משעה הפיצית היתה בחוץ. לא חתכו אותי, חיכו עם ניתוק חבל הטבור, הכל לפי בקשתי, באווירה שקטה, אורות עמומים, ומילדת מצויינת.
|
תוכן התגובה:
|