על המלצות של אחרות. 'היו מרוצות'. יש לי מספר חברות שילדו לפניי, כאלו שיכולתי ממש לדבר איתן על הענין. אבל רובן ילדו עוד לפני שהייתי בהיריון, ולפני שידעתי מה אני רוצה מעצמי ומהלידה. וכשביקרתי אותן בבית החולים, נגיד, הן היו מרוצות יותר או פחות, אף אחת לא סיפרה לי באמת איך היתה הלידה עצמה. סיפרו, היה ארוך, היה קשה, המיילדת היתה מקסימה או לא, החדר מגעיל, צפוף, נקי או לא. אני לא ידעתי לשאול - וגם לא בטוחה שהייתי מעיזה לשאול - איך היה ב א מ ת. איך התנהג הרופא שנכנס לשאול מה קורה, עד כמה התערבו או שלא, מה הציעו לה כדי לעזור, איך התמודדו עם הלידה הממושכת, וכו' וכו'. גם כשאחותי ילדה שנתיים לפני לא ידעתי לשאול למה היא מתכוונת ש'היה בסדר אבל'. מה בסדר? מה אבל?
רק אחרי הלידה שלי, יכולתי באמת לדבר עם החברות, ועם אחותי - למען האמת, גם הן הרגישו פתאום שהן יכולות לספר. אני מבינה את זה, למה להבהיל טירונית. אבל אז, באמת יכולתי לשאול ולתחקר, ואז באמת קיבלתי תמונה יותר מהימנה של 'מה קרה שם באמת'. לאחת למשל היתה 'לידה טובה' רק שהגיעה עם מיעוט מי שפיר אז זירוז ואז שלושים שעות צירים ואז אפידורל ואז ואקום אבל 'היה בסדר' כי כולם היו נורא נחמדים אליה והמחלקה חדשה-דנדשה. בשבילי, זה לא מספיק בסדר. אצל אחותי גם כן 'היה בסדר' אבל חתכו אותה שחבל-על-הזמן ואת זה היא סיפרה לי רק אחרי שאני ילדתי והיא גילתה פתאום שאפשר גם אחרת. (אגב, גם אמא שלי תמיד אמרה שהיו לה לידות נפלאות, אבל אחרי שילדתי והתעניינתי, שמעתי את הסיפורים המלאים. לא משהו)
בקיצור, מה שאני רוצה לומר זה שגם המלצות של חברות צריך לקחת בעירבון מוגבל. צריך לברר, כמו שזהר עושה כאן, אם מה שהיה חשוב להן חשוב גם לך. כמובן שאין חכמות כבעלות נסיון, אבל עכשיו שאנחנו יודעות, לפחות נדע מה לשאול. למשל עכשיו כשאני מסבירה שאני עושה 'בעצת חברות' הכוונה היא לרוב, חברות מכאן... שאני יודעת בדיוק מה חשוב להן.
נועה
|
תוכן התגובה:
|