|
3/6/2005 23:25
|
תמרה
|
מאת:
|
|
עננת יקרה וכמובן לאבא הנכבד:)
|
כותרת:
|
אני לא קוראת את כל שלל התגובות במלואן. קראתי מדגם מייצג:)
אז כבר ברור שאת לא לבד. דבר שני על מנת שתתעודדי שימי לב לשעה. אני עתה דקות ספורות אחרי ש... השייגץ נרדם:) אבל האמת זה מאד מאד חריג להגיע לשעה כזו ואיתמר סבור שזה בגלל הקפה ששתיתי די מאוחר בערב וזרם ממני אליו בהנקה שהיתה אמורה להיות להרדמה אבל.... הובילה לעוד איזה שעה וחצי של בילוי מטורף והזוי לחלוטין....
טוב לענייננו:
לדעתי צעד מקדים הוא לחקור עם עצמך מהיא הפילוסופיה שלך בסוגייה הנכבדה של איך הילד שלך צריך אמור או שאת רוצה שילך לישון. מהו האני מאמין שלך. ואני מדגישה שלך ולא של אף אחד אחר כלומר לא של האבא. מהיא האמונה הפנימית שלך בעניין הזה. אין פה נכון או לא נכון. ומה שנכון לאמא אחת לא נכון לשנייה. זה כמובן איזה שהוא חלק ממכלול של השקפות חיים. למשל אני מניחה שלסאלוש הידועה בהשקפות החיים המיוחדות שלה יש אמונה בנושא הזה בתואמת את מכלול השקפת חייה ושלאמא של אופק ומעוף (מקווה שאני לא טועה בשמות) יש אמונה אחרת. אני זוכרת. קראתי פעם. אחרי כמה לילות חסרי שינה:) את צריכה להיות די ברורה עם עצמך מהי האמונה הפנימית שלך בעניין הזה. אולי תגלי שאת באמת ובתמים מאמינה שהילד שלך צריך להיות במצב שאת שמה אותו במיטה מכבה את האור שמה מוסיקה שקטה אומרת לו כמה מילים קסומות ומשם והלאה הטוב הנכון והנפלא ביותר בעינייך הוא שהוא ירדם לבד בזמנו הפנוי (כמו מבוגר) או למשל שאת תגלי שאת מאמינה שמה שהכי נראה לך נכון הוא להכניס אותו למיטה עם שלל ספרים ומשחקים ולומר לו שעכשיו זו השעה שלו עם עצמו להירגע וכו' כו' להסתכל בספרים ולשיר שירים וכשהוא ירגיש שהוא מוכן, שילך לישון. ואולי אחרי ההסתכלות הפנימית שלו תגיעי להכרה שהאני מאמין שלך הוא שאת צריכה להשכיב את הילד שלך לישון ולהיות איתו עד שהוא נרדם. אחרי שהאני מאמין יהיה לגמרי ברור לך תוכלי להיות הרבה יותר ברורה עם עצמך מה נגזר מזה ולאור זאת איפה ומה צריך לשפר ולשכלל ועל מה להתאמן. כלומר קודם כל צריך את ההגדרה של המטרה ואז לחפש דרכים להשיגה.
האני מאמין שלי הוא שאני צריכה להרדים את הילד שלי ושהוא לא צריך ללכת לישון לבד. זה אומר טכס שינה שנמשך בין 10 דקות לבין שעתיים. כל 2 הקצוות הנ"ל קיצוניים ולא שגרתיים. 10 דקות זה אם הוא לא ישן אחה"צ. שעתיים זה אם הוא ישן הרבה מדי או... שאמא שלו שתתה קפה מאוחר מדי :).
בדר"כ ה ייקח חצי עד 3/4 שעה. מאחר ואני מאד שלמה עם עצמי בעניין האני מאמין אני לא מחפשת איך לעבור מסלול כלומר לעבור לשיטה אחרת. גם אם יש ערבים קשים ואני גמורה, אני לא מוצאת את עצמי מחפשת איך להתחיל לפתח בו את היכולת להירדם לבד למשל כדי שלא ילך לי הערב. אני כן מחפשת לראות מה גרם לזה שזה לקח כל כך הרבה זמן כדי לראות האם אפשר להימנע מזה. למשל, לא לשתות קפה אחרי שעה מסויימת. בהינתן שזו הדרך שאני מאמינה בה מצאתי שאכן חשובים כמה דברים - מעבר לעניין הקפה - א. שיהיה טכס קבוע.ב. שהטכס עובד מאד על כל הנושא של הרגעה והיכנסות למצב רגיעה. ג. שהילד חייב להגיע אליו עייף. כלומר באמת מוכן לשינה. ככל שאחה"צ יותר פעיל מבחינתו ככה הטכס זורם לו באופן חלק וקצר יותר. אחרי שאמרתי את כל מה שאמרתי חשוב לזכור שהאמא שהאני מאמין שלה הוא שהילד צריך לדעת לישון לבד לא טועה. זה פשוט שונה מהאני מאמין שלי. מכאן נגזר שיכול להיות שהאני מאמין של האבא ושלך לא בהכרח זהים. אף אחד לא טועה אלא פשוט בעל אמונה שונה בעניין. ואז השאלה מה?????? אין פה מעשי קוסמות:) או שמתפשרים:) ערב אחד לפי השיטה שלך וערב אחר לפי השיטה שלו..... אוייי. לילד קטן זה לא מתאים. הוא לא יבין שהוא צריך למתג בין הפילוסופיות:). או שמתפשרים במובן שהאחד מאמץ את הפילוסופיה של האחד בעבור שלום בית. אם זה בא לאחד מכם בקלות לוותר לאחר, אחלה. אבל אם לא, לאמא יש עדיפות. תמיד. מה שהיא רוצה. ובפרט במקרה הזה- שהאמא היא אמא פעם ראשונה והאבא הוא אבא פעם שנייה. מגיע לך. וגם אני בטוחה שלא כל הערבים הולכים לאיבוד. לא בכל ערב זה לוקח כל כך הרבה זמן ולא בכל ערב את נרדמת איתו. יש איזה ערב אחד לפחות בשבוע שנשאר איכותי. לא? אז חיזוקים לאבא. סה"כ זה זמן שהוא יכול לראות כדורגל באין מפריע ומתלונן. זה לא קוסם לו ???? זה הדיל אצלינו:) + שאם זה לוקח המון זמן ההרדמות האמא מקבלת פיצוי על עוגמת הנפש:) מהאבא שבילה לו מול הטלויזיה. אה כןו, אצלינו זה רק אני שעושה את ה"לילה". ורק במקרים מאד מאד קיצוניים האבא נכנס לתמונה. לא יודעת מה תחשבי על זה אבל ככה זה פה. ותאמיני לי שאני לא פריירית:) אני פשוט מרגישה שככה זה צריך להיות בשלב הזה. והאבא אצלינו נושא בנטל של דברים אחרים. שלא גובים ממנו מחיר נפשי כל כך כבד כמו שאולי היה לו הוא היה צריך לעמוד בטכס הזה.
מקווה שעזרתי או לפחות נתתי חומר למחשבה:). תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
