כבר פעמיים - פעם אחת עם ד"ר האוזר שהלחץ שלו היה יותר מורגש, ופעם נוספת עם ד"ר וינטרוב (הרופא הנוכחי) שלא לחץ אך נראה בלתי מרוצה בעליל. השלמתי עם זה - אני פשוט אדישה לכך, לא מצפה לאמפטיה מהרופא או משהו דומה, מקבלת את ההחלטות שלי לגופן, ורק מודיעה בדיעבד על תוצאות הבדיקה שעשיתי במקום אחר, כפי שצריך לדווח. אני ממילא לא מייחסת חשיבות רבה מדי לביקורים החודשיים למעקב ההריון: לוקחת את הבדיקות, עושה אולטרסאונד אצלו ויאללה - הביתה. ההריון שלי הוא אינו מבחינתי תהליך רפואי ולכן אין לי ממילא צורך להרגיש שאני יותר מדי מטופלת על ידי הרופא שלי. אפשר לומר שזו הסובלימציה שלי למצב הזה.
|
תוכן התגובה:
|