אני חושבת שזה ממש נכון להתפעל מילד שחושב שהוא מוצלח וחכם. זה יהיה נהדר אם הילד שלי באמת ירגיש כך. אני סומכת עליו שהוא ילמד למי להגיד מה. ללמוד את חוקי, מנהגי המקום, זה דבר נפרד, לא קשור בעיני. יהירות נבנית, לדעתי, ממקום חסר בטחון. כשהילד לא באמת בטוח שהוא חכם ומוצלח וצריך שיגידו לו את זה - כי בבית לא אמרו לו מספיק. ילד מיטיב הוא ילד שטוב לו, שמראים לו כמה גאים בו. מכאן שילמד צניעות. כך אני מעדיפה. אני מקווה שאני צודקת. ולא את. אני חושבת שזה בדיוק התפקיד שלנו כהורים. כמה שיותר להעצים. בחוץ ירדו עליהם מספיק גם ככה.
|
תוכן התגובה:
|