הבגידה נשמעת כמו הבעיה הכי קטנה שלכם. לא הייתי מייחסת לה שום משמעות - זה לא רומן, לא התאהבת או משהו. הייתי מייחסת לה הרבה משמעות כדי להבין את עומק הבור שאת נמצאת בו מבחינת תחושת הריחוק מבעלך ותחושת הבדידות (ועוד החברה הבריזה....איזו הרגשה מחורבנת) וכל הרע הזה שניסית לתעל אותו למקום אחר, אולי גם נקמה...
אני מבינה מהדברים שאת לא מעוניינת בפירוק הנישואין עם בעלך. אם כן, טיפול זוגי זה מתחייב מן הסתם, אולי גם טיפול נפרד לעצמך כי את נשמעת שיש עליך "אבן" מאוד כבדה עכשיו. לגבי הבגידה, לא הייתי מספרת וגם לא מתייסרת. סולחת (לעצמך) ושוכחת. אם תעלי את זה בינכם זה יהפוך ל"אישו" ויזיז את כל ההתמקדות מהדינמיקה בינכם אל כל הנושא שמדבר לגברים (גבר זר נגע בך וכו') את תוכלי לאמר בתמורה שהוא לא היה בבית אף פעם, בקיצור זה לא יוביל אתכם לשום מקום טוב ובונה.
|
תוכן התגובה:
|