הי בנות
שבתי מלונדון אל תוך החדשות האיומות ורשימות ההרוגים הבלתי נתפסות.
עוד משם התעדכנתי על נפילת בנה של אביבה גרבובסקי ולבי נשבר.
לא יכולתי, משום מה, להכניס תגובות מהמחשב הבריטי שגלשתי באמצעותו.
בקצרה, היתה נסיעה מצוינת. הסתדרתי מצוין עם אבא שלי ומטרת הנסיעה - ביקור משפחתי אצל אחי ומשפחתו - הושגה במלואה.
היה קצת מלחיץ בתחילת הטיול, כי ביום הנסיעה, ממש בשירותים של נתב"ג, הבחנתי בדימום ונלחצתי נורא. החלטתי לטוס בכל זאת (הרופא סירב לחוות דעה בטלפון ואמר רק שעליי להיבדק) ומיד עם הגיענו פניתי לביה"ח.
אני מלאת התפעלות מהטיפול של הבריטים בתיירת הריונית בוכיה ומבוהלת. כל איש צוות (אחויות, רופאים, כוח עזר מציג את עצמו, מגלה אמפטיה ופועל בשיא העדינות. לקחו לי בדיקות דם ושתן ןעשו אולטרסאונד שהראה שהכל בסדר, ואחרי שעתיים כששוחררתי משם וביקשתי למסור את פרטי הביטוח הרפואי נעניתי ב"תודה, אין צורך, תרגישי טוב". כך שכל זה היה על חשבון המלכה וזה המקום להודות לה... אכן מערכת הרפואה הציבורית בבריטניה, ה-NHS, יכולה ללמד אותנו דבר או שניים.
אני מרגישה בסדר עכשיו, מותשת מהדרך חזרה, ועל מה שקרה בהיתרו אולי אספר בהמשך. זה היה מדכא למדיי. הטרור בכל מקום.
מקווה בכל לבי שהפסקת האש שנכנסה לתוקפה היום תביא קץ למותם של לוחמים ואזרחים.
למרות הכל, אין כמו בבית...
הוטיקה.
|
תוכן התגובה:
|
