מסכימה עם קודמותי שבסופו של דבר רק את יודעת מה טוב לך ובטח לא אמך(או שזו אמו של בעלך?) אבל.. לדעתי בחיים באופן כללי אנחנו מעדיפים לעשות בחירות נוחות ו"עצלניות", נתקלתי בנושא בלימודי הפסיכולוגיה שלי,אם את רוצה מידע על הנושא חפשי על "המודל האקונומי" של פרויד. כלומר, אני לחולטין מאמינה לך שטוב לך עכשיו אבל השאלה היא האם הטוב הזה אינו פשרה, וויתור לעצמך? באמת מאוד נוח לא להתמודד עם הקימות בלילה, ואני גם משוכנעת שהילד מרוצה מהסידור אבל אולי זו הבחירה הקלה? אני הרגלתי את בתי מגיל צעיר להרדם לבד במיטתה, זה היה נורא קשה ןמזל שבן הזוג תמך בכך אחרת הייתי נכנעת. היום, כשאני אוטוטו לפני ילד נוסף אני כ"כ שמחה שלא אצטרך להתמודד עם הרדמת שני ילדים! זה כ"כ מרגיע אותי לדעת שהילדה הולכת לישון בצהרים בלי בעיות ובערב בשמונה אחרי אמבטיה וסיפור. אין ספק שהיה לי יותר נוח בזמנו להרדימה על הידיים/במיטה איתנו אבל עכשיו אני אוכלת את הפירות של מה שהשקעתי. יכול להיות שאצלך באמת זה שונה כי המצב נוח לך לחלוטין גם עכשיו, אבל יקרה אם מאילוצי החיים אחד מקם יצטרך לצאת מוקדם ולא יהיה זמן לסקס בבוקר? חוצמיזה לי זה נשמע (אולי אצלך זה לא ככה, מדברת מנסיון אישי ) פחות כיף, כלומר אני מאמינה שלפחות אחד מכם יוצא לעבודה אז תמיד יש לחץ לסיים את הדברים מהר ולצאת לעבודה בניגוד ללילה שתיאורטית יש זמן עד הבוקר אם רוצים. אין בעיה אם שום בחירה כל עוד היא בחירה מודעת שמתחשבת גם בעתיד! בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|