|
5/3/2007 16:18
|
טלי תקומי
|
מאת:
|
|
כלבובה, שירלי יקרה ודפלול, נורמה, אחיות יקרות.
|
כותרת:
|
הטענה אינה כי רופא ספציפי מונע מתאוות בצע. ד"ר ליפיץ השפיץ יעיד על הערכתי המקצועית המלאה איליו, כפול שלוש. כן, אני ביצעתי, שלוש פעמים. אצלו, תחת עיניו הכחולות והמחייכות. אבל אי אפשר להכחיש את העובדה שאנו משלמות הרבה כסף על הליך כואב, נפשית, שהיינו שמחות מאוד להחליפו במשהו יותר טוב.
גם אני הייתי תחת הרושם שאין חשוב מהבדיקה הפולשנית הזו. ככל שהזדקנתי, אגב, אני הרבה פחות משוכנעת. זה לא בודק הכל, אלא אם מזמינים (הידעתן??) זה לא בודק פיגור, אוטיזם, חרשויות מסויימות, ושלל מומים אחרים.
אבל השאלה היא למה לנו להיכנס בכלל למצבים כאלו של סטיטיסטיקות וסטטיסטיקות נגד חוצלארץ זה יותר (??) בארץ זה פחות(??).וגם ליפיץ, יד הנפץ אמר לי בעצמו כי גם הוא לא חסין. האמת? אין לדעת. זה פיס. גם אצל הד"ר המיומן, גם בסטרליזציה שאין עליה בעולם. וזה פיס שאנו לא חייבות להיכנע לו. כיום , בחברה החילונית פלוס, נהוג לספק את הסקרנות/דאגה/פחד הזה מפני תינוק שאינו תואם את החלום. האם זה נותן גרנטי מפני כל הרעות שעלולות להתרחש? ממש לא! ויעודו על כך כל הורי האיזמים המאכלסים את ספסלי מערכת החינוך. לאחר דיקור. אבל זו כבר סוגיה אחרת. וכבדה.
הטענה היא כי , ברמת המאקרו, לא מוקצים מספיק משאבים על מנת לידד את הבדיקה ולהפכה לפחות מסוכנת ופולשנית. ורק אם נתאחד ונצעק על מנת לזרז את המחקר והפיתוח של בדיקה שתפטור אותנו מהויכוחים הכואבים כל כך האלו, תוכלנה, אלו מאיתנו שתחפוצנה בכך, לבצע בדיקה שלא עלולה להוריד, ביגון שאולה, את התינוק עם המים!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|