8 שנים אנחנו סחבנו את העניין הזה, עם אנשים מסביב שמנסים לתלות את הסיבה או בכשלוננו כהורים או בהריון נוסף או לא יודעת מה, הציל אותנו משה אלבאום. הלכנו אליו לאבחון, וכעת בטיפול, השיפור ניכר ומשמעותי, ובעיקר כל כך מקל לדעת ש - לילד יש בעיה! זו לא אשמתך או אשמת בעלך, זה לא שום דבר שאתם עושים או אומרים, זה לא התינוק החדש. נכון שכל האפיינים שקיימים אצלו עשויים להיות קיימים אצל כל ילד בגילאים מסוימים, אך לא כך אצל הילדים האלו. אצלם העוצמה הרבה יותר גדולה, וזה לא נגמר. במקביל אנחנו מתייעציפ עם פסיכולוג התנהגותי לגבי איך להתמודד עם הקשיים, (אנחנו, ללא הילד), וזה עוזר לנו מאוד.
היום אני יכולה להגיד שאני כל כך מזדהה עם התחושה שלך בהריון - לאיזו משפחה אני מביאה את הילד הזה... עם היאוש הזה. אני ממש מבקשת ממך לא לשמוע למי שאומר לך שאם רק תעשי או תגידי כך וכך זה יעבור, זה לא נכון, יש פה בעיה שצריכה טיפול ואת לא אשמה. הלוואי שמישהו היה אומר לי את זה לפני שבני היה בן 8. כל כך חבל על הזמן הזה וזה הולך ונהיה יותר קשה עם הגיל. אם יש לך סבלנות לקרוא אנגלית, את יכולה לקרוא גם פה - יש פה תיאור פסיכולוגי של הבעיה, הוא קצת מדכא כי והא לא ממש מציע פתרונות, אך לי זה עשה טוב להבין שיש פה בעיה והיא לא שלי, וכאמור את הפתרון מצאנו בטיפול בשיטת אלבאום. רק האבחון עצמו כבר חולל אצלנו מהפך. ברגע שיכלנו להשתחרר מרגשות האשמה, נהיה בכלל אפשרי להתחיל לעבוד. מאוד מחזקת אותך, הילה
|
תוכן התגובה:
|