|
17/11/2007 21:25
|
איריס
|
מאת:
|
|
מנסיוני
|
כותרת:
|
כאמא לבן בן 3 וחצי יחידשלא מבחירה אני מצאת את עצמי כל יום כמהה לילד נוסף-עברתי את הגיל ואין אפשרות נוספת להפריות.
אני נאלצתי לחזור לעבודה מסיבות כלכליות שבני היה בן 9 שבועות בלבד
למזלי מצאתי משפחתון שהמטפלת שם היתה יותר ממשהו-פשוט רוגע נפשי שהילד בידיים הכי מקסימות ואוהבות( עד היום אנו בקשר הדוק עימה!!)
זה הקל עלי מאוד-כשהילד היה בן שנתיים קוצצתי ושימחתי היתה גדולה כי אז יצא לי להיות עימו לאחר הגן משעות הצהריים והיה לי ממש כיף(בעלי לא כל כך אוהב את הדביקות הזאת) מה עוד שידעתי שהילד הזה הוא הראשון והאחרון.
לגבי המימוש העצמי: כרגע אני חוזרת לעבודה לאחר שמיציתי את עצמי בבית והילד כבר בגן טרום טרום-חזרה ברגשות די מעורבים כי בעלי טפס טרמפ על ענין הזה שאני בבית ולא עזר בכלום ופתאום גם מצאתי את עצמי עבד של הבית-הכל עלי:קניות בישולים נקיונות וכו דברים שאני ממש לא אוהבת.
אז מצד אחד אני שמחה לחזור לעבודה ומצד שני ממש לא אני נהנית להיות עימו
ירדתי מאוד בתפקיד על מנת לחזור לעבוד במקצוע אולם בשעות סבירות ולא משוגעות
ממש לא האמנתי על עצמי שזו תהיה העדפה שלי כיון שאני תמיד חלמתי והתקדמתי לתפקיד היוקרתי הבא....
לסיכום: שום דבר לא בורח מבחינת קרירה -ניתן לעשות ילד נוסף ולהיות בעבודה שאינה תובענית ולהנות מכל העולמות.....
אינני חושבת שהבעיה היא בממיוש עצמי כמו ההשארות בבית עם כל המטלות של בית שזה די מדכא...תוספת כסף ויציאה קלה מהבית תועיל לך
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
