אני לא חושבת שהבעיה היא רק בי. הצוות מגובש. כולן חביבות ומקסימות - אבל - זה לא זה. הייתי בערב צוות. התנדבתי לוועד מורים, אבל לא נכנסתי כי טרם הייתי עובדת משרד החינוך. אני עוזרת למורות כשצריך - וצריך. אבל איכשהו מרגישה קצת מיותרת. קצת לא כל כך נצרכת. הצוות מגובש - אז בשביל מה עוד אחת? יושבת ומקשיבה - ועושה את כל המאמצים לא להגיד כמעט מילה. המורות החדשות האחרות קצת בתוך עצמן. אני טיפוס יותר חברתי - אבל מרגישה שיש משהו מעיק בנוכחות שלי. גם בילדות היו לי בעיות חברתיות ורק אחרי החתונה - נוצרו לי קשרים - באמת טובים עם שכנות. אני חושבת שהבעיה היא גם בי. איפה? לא יודעת. ניסיתי פעם לטפל קצת במוח אחד, אבל ההיצע באזורנו לא משהו ולא היתה לי כימיה עם המטפלת. ושוב - תודה. גם למי שרק קוראת ומזדהה עם הקושי. יש בכתיבה משהו מרפא.
|
תוכן התגובה:
|