אז גם אין לך אחריות על הרגשות שלה. היא מבשלת דייסה והיא אוגכלת אותה. את יכולה להציע שינוי כוון. מצד אחד היה טוב לנצל את ההזדמנות שחורה לה על הניכור של ביתך ולהעלות את זה לדיון, -למה לדעתך הילדה לא אוהבת להיות איתה ושאם היא הייתה רוצה לשנות את זה אז אולי כך וכך וכך, אבל גם להבין שזה תהליך והילדה לא פתאום תתאהב בה. מצד שני אולי לא טוב להציף אתהעניין כשהיא שרויה בסערת רגשות, אולי כדאי לחכות לרגע רגוע, ולשוחח על זה. אבל בלי האשמות. אני רואה גם פער בין הציפיות שלך בתוך עצמך. מצד אחד את רוצה שתהיה סבתא כיפית, אבל אם זה לא הולך אז שתתייאש ושתלך להכין פסטה- כלומר, שתעזור לך טכנית. אז זה לא פיתרון. אם היא תלך להכין פסטה זה לא יגרום לבת שלך לאהוב אותה יותר. זה יפתור נקודתית את הבעיה שאת כרגע צריכה עוד יד בבית. וזה לא מה שהיא רוצה, מדברייך נראה כן להיות סבתא, אבל משהו כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אתן יכולות לדבר על זה?
|
תוכן התגובה:
|