|
1/5/2008 10:09
|
4 ב-3
|
מאת:
|
|
זה צריך לבוא ממך...
|
כותרת:
|
קודם כל, בשעה טובה. אני חושבת שאפשר להסתכל על זה משתי נקודות מבט מנוגדות: או שהזמן אף פעם לא מתאים. הרי תמיד הילדים קטנים מדי או שבדיוק הם סוף סוף גדלו. הרי תמיד יש לחץ בעבודה או שאין עבודה והכנסה. הרי תמיד יש עוד תכניות. אבל - זה יכול מאוד להתאים! אולי תמצאי מקום עבודה שמתייחס באהדה למשפחתיות ולהתרחבות, ויהיו לך תנאים טובים יותר למצוא זמן לילדים. וגם אם לא - הרי מסתדרים. אם בעלך מרוצה ומצפה, זה כבר קל יותר ואפשר בקלות לגייס אותו לשיחות ולתכנונים "מה יהיה כש..." פער של שנתיים וקצת בין הילדים יכול להיות נהדר. אמנם קשה בהתחלה (כדאי להיערך כשתתקרב הלידה) אבל אפשרי, ודמייני לעצמך איך הם ישחקו יפה יחד עוד שלוש-ארבע שנים (כולל כמה מלחמות-אחים בלתי נמנעות...) בעלך צודק כשהוא מזכיר את החברים שמייחלים לילד, אבל גם את צודקת, כי זה עניין של נקודת מבט ושל מוכנוּת. לדעתי, כדאי לך לנסות ולשנות את נקודת המבט: לחשוב על הברכה שבילד נוסף. אם הוא מגיע עכשיו, כנראה שהוא צריך להגיע עכשיו! נסי להרחיב את הפרספקטיבה, לראות מעבר לקשיים הנקודתיים של הזמן הקרוב, לחשוב איך להתמודד אִתם ואיך ליהנות מכל השאר.
שיהיה בקלות, בשמחה ובבריאות!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|