והרי הוכחה לטעמה המוזיקלי המשובח... (אציין שזהו השיר היחידי שאיתו היא נרדמת (-:)
"היכל ועיר נדמו פתע ונשתתקו שוקי פרס ורק אי שמה קלרינטה וקול כינור וקונטרה-בס מלחשים: אל תתלבטה ושקט, שקט, הס.
אמנם רדפנו הבלים אבל הנה הראש הרכנו אם כתר הוא נושא או דלי אין שום הבדל- בסוף יישן הוא ואיי לי לו, ואיי לו לי ואיי לי לנו לכולנו. נום תפוח, נומה עץ. נומה מלך נומה לץ. נומו נהרות וחוף נומו חצוצרות ותוף. אולי בכל זאת רבע עוף? לא, לא. סוף.
כל רוגז וחימות וטורח ותאוות וחירוק שן עברו-חלפו כעוברי אורח. שיעברו. אני ישן. גם שאלות לשאול אין צורך ואין תועלת. אין.
רוב נגינות יש וצלילים אך שיר הערש שידענו ושנחבא אל הכלים- רק הוא בסוף נשאר איתנו נשאר ושר:הניחו לי הניחו לנו, לכולנו.
נומי דרך, בא הקץ. נומה מלך, בא הלץ. נומו רוח ומפרש הירגעו תולדות פרס. שיכבו את הפנס. כן כן הס.
חייבת לציין שיתרונו הבולט של השיר הוא אורכו...ואם ההרדמה לוקחת זמן השיר לוקח, ובגדול!... לא צריך לחזור שוב ושוב על אותן שורות...
|
תוכן התגובה:
|