תודה על התשובה!
האמת שקראתי פה שאת חושבת לנסוע למרות תחילת השנה, המעבר וכו', וחשבתי לעצמי גם מאיפה האומץ דווקא בזמן כזה לנסוע, ומצד שני - סחתיין על הפירגון לעצמך!
מודה ומתוודה שגם אם היה נורא בא לי עכשיו לנסוע רק אני והאיש, לא הייתי נוסעת. לא עכשיו ולא ל-5 ימים. יש מצב שהיינו נוסעים ליומיים, לא כרגע, אבל אולי עוד קצת, כשהקליטה בגן תהיה מאחורינו. אבל זאת אני, ואני בטוחה שעשית את השיקולים והחלטת את ההחלטה הנכונה.
ההבדל במצב שלי, הוא שהנסיעה שלי יכולה לערער את הבנות, וזה לא שארוויח זמן איכות עם האיש (תמיד נחוץ), אלא רק געגועים למשפחה ודאגה. מעדיפה לשמור את יסורי המצפון לחופשה שבאמת ניסע בשביל עצמנו.
ואני חלילה לא מזלזלת בצרכי העבודה, טוב, זה כבר נושא כבד לדיון בפני עצמו, אבל על קצה המזלג יכולה לומר שאני נמצאת התפקיד בכיר מבחינה מקצועית וגם מבחינת הדרג הניהולי, מה שכמובן כרוך בלהשאיר את הבנות בגן עד אחה"צ, תקופות של לחץ בעבודה וכו', עם כל יסורי המצפון שכרוכים בכך, וזאת החלטה שלקחתי, שאני כן הולכת על קריירה ומנסה לשלב עם המשפחה הכי טוב שאני יכולה. אבל מרגישה שהנסיעה הזאת לא חיונית. וגם אם יש לה חשיבות, אני מצפה ממקום העבודה לראות גם את הקשיים שלי. ולכן ההתלבטות.
נ.ב. שיהיה בשעה טובה, ותהנו מהבית החדש!
ורד
|
תוכן התגובה:
|
