בעלי לא מתרגש מזה, כלומר אומר שאם אני צריכה/רוצה אז לנסוע ושיהיה בסדר. ויש גם שני סטים של סבא וסבתא שיעזרו. אבל היא כזאת קטנטונת, מאוד קשורה אלי, וגם עכשיו הקליטה הלא קלה בגן.... קשה, קשה מאוד להחליט. דיברתי עם המנכ"לית שלי, שהיא קרייריסטית עד כאב, נסעה לשבועיים כשהיה לה תינוק בן 8 שבועות, ואפילו היא היתה תומכת, אמרה שמבחינת העבודה יהיה בסדר כך או כך, אך ניסתה לשכנע אותי עבור עצמי כן לנסוע. אבל אני חוששת להיות שם ולחשוב על כאן. אז לא נוסעת, אבל נראה לי שהדילמה הזאת תרמה לי שני דברים: 1. בפעם הבאה (יהיו עוד הרבה כנסים), אשקול את זה הרבה יותר בחיוב וכן אסע, 2. הולכת לתכנן חופשה קצרה עם האיש! תודה רבה לכולכן!
(איפשהו מקננת המחשבה שאולי אני סתם מונעת מעצמי חוויות, ושאולי אם אסע ואראה שכולם מסתדרים, זה יקל עלי לשחרר בהמשך. אבל גם חוששת:( )
|
תוכן התגובה:
|