|
20/12/2008 21:49
|
ריש
|
מאת:
|
|
לפנ יכמה שנים (לא זוכרת במדויק כמה) אישה נפטרה אחרי ביצוע גרידה
|
כותרת:
|
בשב' מתקדם יחסית בבי"ח אס"ה. כמובן שהתחילו כתבות וטוקבקיסטים בוואינט וחינגה גדולה במיוחד. כמי שעברה אחת כזו בעצמי, כשלפני טרחתי לקרוא את הטופס ההסכמה לביצוע הגרידה - אני יכולה לומר שהיו מוצגות בו שלל האפשרויות בהם סיבוכים שונים ומשונים כולל אופציה שלא אתעורר אחרי. ועדיין למרות כל הכתוב חתמתי, הסכמתי ועברתי את ההליך בשלום ללא כל נזק.
אני יכולה לספר שאני, כן נתקלתי ברופא רשלן (מאוד) בהריוני הראשון. מעולם לא התחלתי בהליך של תביעה, מכיוון שהעדפתי להשקיע את כוחותי בבניה מחודשת של עצמי ובהכנה להריון אחר, בריא ותקין. כסף לא היה מחזיר את שאיבדתי, הדבר היחידי שלמענו הייתי הולכת על אופציה כזו היא ללמד את הרופא "שיעור" בהקשבה לאישה שיושבת מולו, שמצהירה על מצבה הבריאותי ועל תזונה צמחונית במשך יותר ממחצית חייה, על בקשה להפניה לבדיקות נוספות אם צריך, על הפניה לדיאטנית (שהגיעה מאוחר מידי). כן למדתי שיעור משמעותי בצורך שלי להבין ולדעת כל דבר לעומק. לבחון את האפשרויות העומדות בפני (גם אם עולות כסף, גם אם רחוקות גאוגרפית). להבין שלא כל דבר שמציגים לי הוא חד משמעי, יכולים להיות מספר דרכים שונות, כולן בטוחות באותה מידה, חלקן פחות מכאיבות. בסה"כ אני חושבת ש"בזכות" החוויה המפוקפקת הזו, הצלחתי לחסוך מעצמי (ומאחרים) כמה חוויות לא נעימות.
אני חושבת שכל אחד ואחת צריכים לקרוא ולהבין לקראת מה הם הולכים, גם אם הדבר יגרום להם למתח /חרדה. ובאמת עם כל הכאב על מותה של גלית, היולדת, יש המון דברים שאינם שחור-לבן, ויש לא מעט מקום לכל אחת מאיתנו לקחת אחריות אישית על חייה. אינני מכירה את הצוות בהדסה ואת הרופא שהיה תורן באותו הערב, אך אינני מקנאה בו לרגע. גם אם עשה הכל ע"פ הנהלים וההנחיות כמקובל.. ולענין תביעות רופאים - לפני כמה חודשים החלפתי רופאת נשים. הקודמת פרשה מקופ"ח שלי וקיבלתי המלצות על החדשה בסניף המקומי. הגעתי אליה, היתה מאוד נחמדה, עדינה ומקצועית. בבית אחרי הביקור גוגלתי את שמה, מצאתי פס"ד (בו היא אגב נמצאה זכאית ולא מחמת הספק) בנוגע לתביעה שהוגשה נגדה כשעבדה כרופאה בבי"ח חיפאי. קראתי את כל המסמך, והבנתי מדוע היא היתה מופתעת מאוד כשאמרתי שלקחתי את מלוא האחריות על לידתו של גולי... אני באמת חושבת שהתביעות הללו לא מועילות לנו כציבור, לא מקדמות אותנו ואת הזכויות שלנו, אלא מתגברות את אמנות הכסת"ח והטופסולוגיה הנלוות לניהול לידה (אצלי בלידה ה-דבר הכי חשוב בחדר היה הגולם, המחשב, בו הוזנו בכל כניסה של הצוות נתונים על מצבי, אליו הגיעו כל הזמן נתונים של ניטור דופק ול"ד. לא, שחלילה לא התיחסו אלי - אבל התיעוד היה הדבר הכי חשוב)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|