|
17/4/2009 18:53
|
תמרה
|
מאת:
|
|
התפרצת אצלי לדלת פתוחה :)
|
כותרת:
|
לכאורה גם אני במצב דומה. או אולי לא לכאורה. יליד תחילת ספטמבר וכו'. אבל אני בוחרת לא להתערבב עם המצב שלך לעומת שלי ולנסות להתייחס אלייך בלבד:
אקדים ואומר שאני פוסלת את הגישה שאומרת שמי שנמשאר עוד שנה בגן הוא פגום בצורה כל שהיא ושרק מנסים ליפות את הדברים!!! ילד יכול להישאר בגן אם בא להורים שלו שהוא ישאר עוד שנה בגן. ולא משנה אם הסיבה היא שלהורה מרגיש נכון ככה או שהוא מגונן או שקשה לו שהילד יגדל כלכך מהר! אך ורק דבר אחד צריך להיות לנגד עיניו של ההורה = ההערכה שלו את טובת הילד. כלומר אם מדובר במקרה קיצוני שבו לילד יגרם נזק של ממש בגלל הורה שהוא ממש קשה ועמוק בתוך מצב שלא רוצה שהילד יגדל אולי יגרם פה נזק ממשי אבל! במצב נסיבות כאלו הנזק לא יגרם רק מעצם זה שהילד לא ילך לבית הספר = יש להניח שבמצב כזה לילד יגרם נזק מעצם מצב ההורה באשר הוא.
בקיצור אני מציעה שאת תנסי להגיע למצב שלא לתת שום שמות גנאי להשארה שיגרמו לך לפחד ממנה. ההשארה היא השהייה מתוך בחירה. וזהו.
די בכך שיש הרבה אם לא הרוב של ילדי כתה א שאינם בני 6 בתחילת השנה אלא לעיתים שש וחצי או אפילו יותר גדולים כדי לשים את בני ה 6 כצעירים לעומתם וללא היתרון היחסי של הזמן הנוסף - חצי שנה בממוצע לרוב הציבור של ילדי כתה א. זה המון באופן יחסי מתוך סהכ שנות החיים עד אז.
זאת ועוד מסביב להחלטה אם כן או לא להשאיר עומדת השקפת העולם של ההורים.
יש הורים שאומרים - לילד יש המון שנות לימוד מלפניו ולא יקרה כלום אם ישתהה עד שיתחיל לצלוח אותם. ישתהה לצורך המשך משחק, עיסוק דומיננטי בארגז החול, התפתחות בלי צורך לעמוד ביעדים (לימוד דידקטי, שיעורי בית, מבחנים). השקפת העולם של ההורים לגבי מהמצופה מן הילד. אם מצופה ממנו להתנהל לו בכל אופן שהוא בשנות לימודיו או האם מצופה ממנו להיות תלמיד רציני. לשם הדוגמא אני תלמידה רצינית מאד לשעבר ומצפה מבני להיות תלמיד רציני ובתור שכך מעדיפה שיתחיל את לימודיו כשהוא בשל ללימודים רציניים ואם לצורך כך צריך להמתין שנה עדיף כך מאשר יתחיל "בזמן" החיצוני המקובל וכשאינו במצב בשל להתחיל ברגל ימין את התנהלותו כתלמיד רציני.
בקיצור השקפת העולם הפנימית האמיתית של ההורים משחקת תפקיד וגם הצורך לאפשר לילד להיות עוד קצת "רק ילד"
הגודל הפיזי קובע גם הוא
השילוב שלו עם בני המחזור שלו והשפעת העובדה שינותק מהם עליו
והשפעת הצורך שלו להתחבר חברתית עם הצעירים יותר.
הרצון שלו כשמציעים לו את 2 האפשריות!!! במקרה שלך נשמע לי חשוב מאד.
אבל במקרה שלך שהוא שונה מהארץ יש עניין כזה:
הילד כבר לומד. לומד מעל ומעבר במונחים של הארץ. כלומר את הכניסה לעולם הזה כבר עשה. והשאלה מה בעצם ובפרטי פרטים ההבדל בין גן חובה שם לכתה א שם. כי אם זה בול אותו הדבר אלא שאת משבצת הלימוד ממלאים בחומר חדש - זה דבר אחד. אך אם בנוסף לחומר חדש יש העלמה של היקף נפח ותדירות המשחק החופשי כחלק מתוכנית הלימודים וכו' זה דבר אחר. פה הבדל בין כתה א לגן חובה במישור הלימודי הוא משמעותי מאד ולכן לאספקט הזה יש הרבה מקום בבחינת ההחלטה אם שהילד ילך לכתה א או לא. לכתה א שבו השקפת העולם שלי גורסתץ עדיף ראש לשועלים מאשר זנב לאריות. ההתרשמות הפנימית של הילד מהאופן שבו יהיה בכתה א אני מאמינה תשפיע עליו להרבה שנים קדימה ולכן עדיף לבוא חזק. זאת ועוד אני ממליצה לך לקרוא בקריאתבזק כי את בלחץ של זמן - את הספר לגדל בן - נקרא כך באנגלית. לבנים בגיל הזה יש צרכים אחרים מבנות ולפי המחבר עדיף לדחות את הכניסה לכתה א'.
יש מה שנקרה פרפורי בטן של הרגע האחרון. גם מי שעומד להתחתן לעיתים לוקה בהם. אבל זה עניין של מידה. יש מי שזה קורה לו , מתחתן ושמח ובחלקו. יש מי שזה קורה לו חוטף רגליים קרות ובורח ומברך על מזלו הטוב. ויש מי שמתגבר על הפחד וחושב כי טוב. וכמובן יש את המתחתנים בכל זאת שחושבים עשו מקח טעות וחבל שלא הקשיבו לקולם הפנימי.
כמובן שהסוגייה אם לשלוח לכתה א הוא פחות דרמטית אבל היא גם כזו שמאופיינת באמוציות.
אי אפשר לומר שזו לא יכולה להיות בכל מקרה טעות להשאיר עוד שנה בגן.
ישנם מצבים שזו תהיה טעות.
המצבים האלו לא יכולים לנבוע משיעמום לימודי לפי השקפת עולמי. נפח לימודים לא יכול להיות כזה שיכול להכריע.ואם מורה נרתמת לענין היא יכולה למצוא לזה פתרון. עם קצת רצון טוב. צריך להיות משוכנע שמבחינה ריגשית השנה הנוספת היא לתועלת הילד ולא תזיק לו. כי הוא עוד ילדותי (בלי שום שיפוט אלא כמצב נתון הוא הוא ילדוני), כי הוא רוצה להישאר, כי הוא מעדיף להישאר לעומת לעלות כשמציגים בפניו את הפאשרות ומה שהיא נותנת לעומת החלופה. שזה לא ישבור אותו שכולם הלכו והוא נשאר. וכו'.
אני חושבת שהיה עוזר לך לדבר עם הורים לילדי כתה א' אצלכם וגם לצפות בכתה כזו למרות שזה שלב מתקדם של כתה א כי עוד מעט סוף השנה ואולי זה יראה לך מתקדם אך לא היה כך בתחילת השנה.
הדברים כפי שאת הסברת אותם לא נשמעים משכנעים לכשעצמם ולכן היה קל מאד לומר לך כמו שאמרו הי זה לא נימוק כל ילד בגיל 6 הוא כזה. אבל אני לא מתייחסת למה שאת אומרת אלא לתחושה שישלך. ואת נדרשת לנמק אותה ולא מוצאת מספיק נימוקים טובים. זה לא חשוב. יש לך תחושה. עכשיו את עם עצמך צריכה לבחון לעומק אצלך אם התחושה שלך היא אמיתית בלי שאת נותנת נימוקים ודוגמאות או לאחר בחינה לעומק ולרוחב את מבינה שזה הקושי לעכל שהילד גדל וחוצה מגן לבית הספר. ואם לא ממש תדעי עד הסוף זה סימן שאפשר ככה ואפשר ככה:) ותצטרכי לבחור איזה ככה את בוחרת. אני חושבת ששווה לדבר עם האיש גם כדי ללבן איפה הוא וגם כי זה מאד עוזר להבין איפה את ....
מקווה שעזרתי
תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
