זה עם הלני ודורית. דורית החייתה לי את הילד! השארנו אותו שנה נספת בגן, והיא עשתה לטו אוניברסיטה. פשוט קידמה אותו ונתנה לו מענה לא רק לקשיי האירגון (בגללם נשאר) אלא גם לצורך האינטלקטואלי. הילדים המשיכו שנים לבוא לבקר אותה בגן. זוכרים אותה לטובה עד עכשיו. אולי התבלבלתי בשם הגן? עם הקטנה נפלנו על גננת, שהחליפה (בהפתעה) את דורית. הנפילה היתה קשה ועמוקה, וכך גילינו איך גן יכול להיות גם קטסטרופה. הגננת עפה אחרי שנה נוספת, כי אף אחד לא הסכים להרשם לגן, שהיה עמוס, כשדורית היתה הגננת. לאנשים יש לפעמים חוש ריח מפותח...
באשר להפרטה של בתי ספר: לדעתי היא בעורכנו בכל מקרה. אני מתנגדת לה חמורות, כי יש חינוך לעשירים וכלום לעניים. והעניים הם הרוב... מתנגדת לקהילתיות הכפוייה של בית הספר. מציינת, שיש ילדים, שילמדו מצויין בכל בית ספר. ילדתי היא כזו. לדעתי, האמצעי, היה משחק כדורגל בלבד והגדול היה יצא אנאלפבית. עניין של אופי של ילדים. אני פשוט רואה תוצרים, כי לבית ספר קסם, מביאים גם (בעיקר?) ילדים, שאינם מסתדרים עם המערכת, מסיבות שונות. במקום לתת הזדמנות להתמודד, "עוקפים" את ההתמודדות, אבל לא נותנים כלים. הבעיה לא נעלמת, רק מתגברת עם הגיל. זה מה שאני רואה.
בית הספר של ילדתי מחורבן! יש לה מורה טובה ונחמדה, אבל אנגלית היא לומדת שנתיים אצל מורה פרטי (120 שקלים לשעה...) וכן בקבוצת דוברי האנגלית הפרטית בבית הספר (150 שקלים לחודש). מתמטיקה היא לומדת בבית ובחוג בהתכתבות של מכון וייצמן. מדעים בבית. כל מה שיש לנו הולך לחוגים של הילדים, ובהחלט יש תוצאות. בית הספר מאפשר אינטראקציה עם ילדים נוספים ובייביסיטינג די מחורבן. חלק ניכר מהבעיה, הם ההורים, שלא מוכנים לשנות או לשמוע, אינם מבקרים את ההנהלה, ומשמשים רק זרוע ביצועית של החלטותיה שמניעיהם נו. לא אוסיף. בית הספר של בתי מוגדר "קהילתי" והדבר מתבטא בדרישה מההורים להכין עוגות (במלעיל) ולקנות ביריד. כ ביקורת, נתקלת בזובור. אז אני לא מרוצה. ושם בבית הספר נורא קשה להם, כי ילדי הם תלמידים מצטיינים במיוחד, אין בעיות משמעת, אין בעיות חברתיות והמורים מתים עליהם. זה נורא מעצבן!
|
תוכן התגובה:
|