שאת מתעניינת.
לגבי הבן: הציונים היונפלאים, אם כי היו קשיים באנגלית (והמון שגיאות כתיב). מי שהפנה אותנו לאיבחון, זה המורה לאנגלית, שטען, שבני מזכיר לו את בנו, ושכדאי ללכת לאיבחון. באנו עם ילד עם המון שגיאות כתיב אך ציונים מופלאים (וללא בעיות התנהגות) ויצאנו עם ספר עב כרס ושלל ליקויים ובעיות. הצחוק היה, על כך. תחשבי שתגיעי לרופא (ויש דבר כזה) עם אצבע קצת נפוחה ותצאי עם דיאגנוזה לדלקת בלב, אי תפקוד כליתי והפניה לדיאליזה, חשד למחלה אוטואימונית ואלוהים יודע מה?
בקיצור, זה מה שקרה לנו, ולאט לאט, בחלוף הזמן, גילינו, שכל מה שאמרה פשוט נכון. יש דיסגרפיה. יש ADD (מקבל ריטלין) יש זה ויש ההוא.
האיבחון נעשה בפרוש כדי לקבל פטור מהתייחסות לשגיאות הכתיב (כי ממש הציקו לו עם הכתבות, וזה כמו להציק לעיוור שאינו רואה היטב), ויצאנו עם שק גדול. וזה עזר! כי הנה, הוא נעזר בתרופות, הנה, באים לקראתו (בדברים פעוטים, כמו לתת לו לשבת בחדר לבד לעשות את הבחינות). בקיצור, מושיטים לו יד , לעזור לו ללמוד. המורה למוסיקה מבין שיש קשי בקריאת תוים, ולא מצפה לקריאה מיידית ורהוטה, כמו שציפה המורה לפסנתר, לפני האיבחון. זה לא עושה את בני נגן פחות יוצא דופן, רק מתאימים לו את דרך הלימוד.
אינני יודעת איך ומה מאבחנים בגיל צעיר יותר, אבל מכוון שאותה דוריה היא מאבחנת טובה , אני משערת שהיא זו שיכולה לקבוע מה מתאים.
לגבי הבת: היא גמרה חלק מהחומר הלימודי ביסודי. לזה אני קוראת חינוך מיוחד. אבל מבחינה רגשית, היא כשאר הילדים. נכון, אולי בית הספר יכול היה לתת לה קצת יותר מענה, אבל אנחנו לא מסכימים להקפיץ כיתה והיא מקבלת מענה בתחומים שבהם אינני יכולה לעזור, כמו התעמלות (זה גם חשוב!!)
ובבית לומדת וגם מהאויר. ככה זה מחוננים. גם אני למדתי ככה.
אין חינם. אני משלמת עבורה 6400 שקלים לשנה רק על אנגלית בבית. בנוסף 1500 על אנגלית בבית הספר (דוברי אנגלית), כ-3000 לשעה על באלט, כ-4000 לשנה על נגינה (אולי יותר), 2500 חוגי מחוננים, ובטח שכחתי עוד. איזה חינם? ואותם תשלומים היו גם אם היתה לומדת במקום פלצני. המסגרות הללו לא לרוחי, מנסיון חיים, מהכרת מה שהולך (פשוט כי עובדת עם ילדים) זה הכל.
מבינה שאת מנסה למצוא מוצא מן המערכת הגילה, שאולי את חשה שאינה מתאימה לבנך. אולי את גם מאד צודקת. את אמא שלו!
אני חשה, שלך יש חשבון לא סגור עם המערכת, וגם שאת מריחה קשיים אצל הבן. גם אני הרחתי כבר בגיל 3 קשיים אצל בני. אף אחד אחר לא הרגיש בהם. עצתי: לכי לשאול אפילו בטלפון, איך מאבחנים ילד קטן או מתנגד. אני פשוט אינני יודעת.
|
תוכן התגובה:
|
