|
4/6/2009 12:39
|
רונה
|
מאת:
|
|
ההשלמה עם האי מושלמות
|
כותרת:
|
של הילדים שלנו היא תהליך שקשה לנו לעבד ולפעמים גם אחרי שאנחנו בטוחות שכבר הבנו שהם לא מושלמים, אז כשזה מוטח ככה בפנים ליד אנשים בהשוואה לידלים אחרים ... זה כואב. אין לי ספק שמה שהכי כואב לך כרגע זה שאת לא קיבלת אותה כמו שהיא ולא זה שהיא לא נכנסה למים. גם לי היו סיטואציות כאלה וצמחתי מהן. למדתי איפה הקושי שלי איפה הקושי שלו ולמדתי על בשרי מה באמת יכאב לי יותר מהכל.
זה מזכיר לי סיפור:שכשבאנו בתחילת השנה לשיחת היכרות בגן החדש בהרצליה עם הגננת חיכיתי בחוץ ושמעתי צחוק ילדים והורים ואת צחוק הגננת ואז נכנסתי עם ירדן. איך שהוא נכנס הגננת הציעה לו סוכריה על מקל ומאותה שניה הילד המנומס והחכם שלי אכל את הסוכריה ברעבתנות וזהו. לא דיבר לא הקשיב לא שיתף פעולה. ואני? נטרפתי. הייתי לחוצה מהסיטואציה גם ככה, עיר חדשה גן חדש והוא פאקינג מוצץ לי סוכריה כאילו זו פעם ראשונה. בסוף אמרתי לו "חוץ מלאכול סוכריה יש לך משו שאתה רוצה לומר?" ותשובתו "לא" העלתה את חמתי. יצאנו ואיך שהגענו לאוטו אני כעסתי עליו הסברתי לו כמה הוא אכזב אותי כמה הוא התנהג לא יפה ותשובתו "לא היה לי מה לומר" פשוט לא התקבלה אצלי.סיפרתי לו על הילדים שלפני כן ישבו שם ודיברו וממש... כעסתי.וגם הוא כעס. אח"כ בערב בכיתי את נשמתי....על הטעם הרע שהשארתי לו מהפגישה הראשונה בגלל הטמטום שלי וחוסר הקבלה שלי...כמה דמעות. עוד שיעור. תודה לאל אחרון בינתיים בסיטואציות כאלה.
גם את תלמדי. זה לא משהו שבא בקלות ואת תלמדי ותוכלי גם להתנצל בפניה אם את חושבת שהיא נפגעה. זה מה שאני עושה ועשיתי גם בסיטואציה הזו מול ירדן "אני מצטערת שכעסתי, זה לא אשמתך זו אשמתי.. לא הבנתי אותך, אני אוהבת אותך מאוד וכואב לי לחשוב שנעלבת ממני."
ל- אני עצמי- לא ראית את הסרט? שבי איתו ותראו יחד. תשאלי אותו מה בדיוק גרם לו לתופעה, תנסי להבין את גורם הבעיה וכך לעזור לו. זה מה שאני הייתי עושה כי אין ספק שזה יפריע לו בקיץ החם שלנו כאן.
בהצלחה לכולנו
רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
