ראשית כל הכבוד! כל הכבוד על כל מה שעשית עד כה, על כל השתדלות ,על כל יגע וכל סבל שסבלת בשקט. כל יום היה רווח ל"נער" .
אם ההנקה היא סבל כפי שנשמע אני לא בעד להמשיך בכל מחיר ובפרט ובמיוחד לא למען יהיו האחרים שבעי רצון. אני יודעת כמה מורכב התקופה של אחרי לידה. שבועיים אחרי ובמיוחד כשההנקה הולכת קשה עד בלתי נסבל ואם הם והן אינן /ם יודעים/זוכרים/מבינים זה חייב להיות בעיה שלהם- לא שלך. לגבי הבעל- אני לא יודעת מה מביא אותך לכתוב שאחת בפה ואחת בלב אבל יש מצב שאת טועה בו? כי הוא יכול להיות בינך ובין השאר.
נדמה לי ששיחה איית היא דבר ראשון. בינכם. אם לא יספיק ועדיין תרגישי לא מגובה שווה פניה לייעוץ חד פעמי אפילו. יועצת הנקה טובה אמורה לתמוך גם במקרה של הפסקת הנקה.
ואם אינך בטוחה מה את רוצה לעשות אבל את בטוחה שחסרה לך תמיכה ואמפטיה כדי להחליט גם יועצת יכולה לעזור,גם מדריכת הכנה ללידה ותיקה ומנוסה,גם מטפלת משפחתית/פסיכולוגית דרך הקופה וכו'
יהיה בסדר(-:
גילי
|
תוכן התגובה:
|