משתתפת בצערך. זהו אכן צער. היה לי לפני שנתיים וחצי הריון שהסתיים כך, ולכן לא הגבתי אלייך בהודעותייך הקודמות... נכון שהעדר דופק בשבועות מוקדמים יכול להיגמר יפה, אבל יכול גם לא. אני עשיתי עוד בדיקה בשבוע 9, וכבר לא היה ספק.
אם את מתכוונת ב"נרות" לתרופה ש"עושה הפלה", אז מנסיון של חברות שלי אני לא ממליצה. לשתיהן היה צורך בגרידה אחרי כן. גם ממש לא הייתי מחכה להפלה טבעית. זה יכול להיות מאד קשה רגשית, ואולי גם יש סיכונים, לא יודעת. ההמתנה הזו נראית לי סיוט, וגם הידיעה, שברחמי עוברון מת, לא באו לי טוב בכלל. עשיתי את הגרידה אצל ד"ר בר, רופאי מזה 20 שנה. ייתכן שבזבזתי כסף לריק, אבל ההרגשה הפנימית היתה טובה. הוא גם אמר לי, אגב, שכשרופא מבצע גרידה, הוא לא רואה מה הוא מגרד, ולכן כדאי שזה יהיה רופא מיומן, שיודע לחוש עד איפה "לגרד". ולא, הוא בד"כ לא משווק את עצמו בשום צורה. הגרידה זה דבר פשוט מאד, וההרדמה קלה וקצרה. אל תדאגי. עשי עבור עצמך את הדבר שיגרום לך להרגיש שאת בידיים טובות, מישהו או בי"ח שאת סומכת עליהם.
עוד דבר, רגשי. היה לי נורא עצוב. יש משהו כמעט גופני בעצב הזה, כאילו הרחם בוכה, כך הרגשתי. בכיתי נורא בהתעוררות מההרדמה, ובגלל שההכרה עוד צפה, לא הייתי משוכנעת שזו אני הבוכה. שאלתי אחות אם אני בוכה, והיא אמרה שכן. בכלל, באסותא היה צוות מקסים. ההכרה הצפה הזו, נתנה לי הצצה ראויה ממש היישר אל התת מודע שלי, אל העצב, אל התקווה שהיתה. דברים כאלה. העצב הזה היה מעבר לכל שיקול לוגי או דרמה. פשוט בכה את עצמו החוצה עד שנגמר, ונגמר די מהר (יומיים שלושה). כאילו שגם הנפש ניקתה את עצמה יחד עם הרחם.
מאחלת לך הריון נוסף במהרה. בריא, עגול ונפלא.
|
תוכן התגובה:
|
