15/6/2009 12:01
|
ריש
|
מאת:
|
ואללה, אני חושבת שאת באמת לא מבינה
|
כותרת:
|
בשנת 2003 יצא משרד הבריאות בהכרזה כי יוחלף החיסון המחומש (התאי, הישן, בו היו לא מעט תופעות לוואי) בחיסון חדש (שניתן עד לאותו מועד באופן פרטי כשההורים רכשו אותו בבית המרקחת באמצעות מרשם מרופא הילדים). אם היית בודקת היית מגלה כי בתחנת טיפת החלב נתקבלה הנחיה לגמור את המלאי הקיים של החיסון הישן לפני הכנסת החיסון החדש. לא משהו שאין בו הגיון כלכלי. בדיוק כפי שבמכולת מניחים את מיכלי החלב הישנים יותר מלפנים ואת החדשים מאחור...
לגבי היכולת שלך לדעת מה מתרחש בכל סיטואציה על גבי כדור הארץ, ואללה, כנראה שאת באמת צריכה איש/אשת מקצוע ובדחיפות! (או לטיפול או מאמן אישי להפוך את היכולת המופלאה הזו לעיסוק שיש שכר בצידו!)
ולגבי ידע, אני לא יודעת מה את יודעת ומה לא, אני יכולה לומר לך מניסיוני שכל תחום בו אני נתקלת בבעיה (או שסתם מענין אותי) אני משתדלת ללמוד. הרופאים המטפלים בי או בבני משפחתי בד"כ מאוד מעריכים את הידע הזה ולא חושבים שיש בו משהו מאיים או מלחיץ, להפך - הקשר הוא קשר של שותפות. יש לידע הזה המון יתרונות בטיפול ראשוני (עוד לפני ההגעה למרפאה), בפניה לחו"ד רפואיות נוספות, במציאת אנשי מקצוע מעולים בתחומם, באופן הטיפול המתמשך ועוד. אגב הגישה הזו לא תופסת רק לגבי נושאי בריאות, אלא באופן כללי לחיים (כך נהגתי עם הריפוי בעיסוק של הילד שלי, כך אני נוהגת לגבי התאמת תכנית לימודים בבית וכו').
באחד המקרים בהם הפנתי חברה לבקש הפניה לטיפול ספציפי כשסיפרה לרופאת המשפחה שהיא הגיעה בהמלצתי - הרופאה אמרה שהיא סומכת על ההמלצה שלי (נתנה הפניה והחברה קיבלה טיפול, כפי שצפיתי).
אגב, גם הרב פירר, אינו רופא למרות פעילות של מעל ל30 שנות עשיה בתחום הייעוץ הרפואי. עובדתית הנישה שלו קיימת דווקא משום **שאינו רופא**.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|