אז ככה. הוא פוחד מכל כלב שנמצא בסביבתו ללא קשר לגודל או טמפרמנט. הסיבה לפחד נעוצה באירוע בגיל שנתיים וחצי כשכלבה שובבה קפצה עליו והבהילה אותו כל כך, מספיק בשביל שיאבד שליטה לחלוטין בכל פעם שיתקרב אליו כלב בעתיד.
למה זה מטריד אותי? קודם כל כי זה מפריע לו. הוא מובך מהפחד הזה. אתמול אספתי אותו מבית הספר. הוא היה בחברת חבריו לכיתה ואז הגיע פודל קטן ואדיש. הקטן שלי רץ לקראת הכלב והגדול התחיל לנוע באי נוחות. לצערי לא הייתי מרוכזת לגמרי במתרחש וברגע שהכלב כנראה החל לזוז לכיוון הגדול הוא התחיל לצרוח וברח (מה שבמקרים רבים יכול לעודד כלב לרדוף אחריו ואכן כך היה...זה מסביר את דברי הוטרינר). הקטן כל כך נבהל מהצרחות שנכנס גם הוא לפאניקה ולא רצה להתקרב יותר לכלב.
דבר שני, באמת מפחידה אותי סיטואציה שבה כלב קצת יותר גדול וקצת פחות רגוע יעבור ליד בני כשלא יהיה לצידו מישהו אחר, הכלב יחוש את הפחד ויתקוף.
וסיבה אחרונה - זה פחד מיותר. זה משהו שניתן לפיתרון בייחוד בגיל 7 וחבל לא לטפל בזה עכשיו. אני משוכנעת שאם היינו מביאים גור קטנטן הביתה, לאט לאט הילדים ילמדו לאהוב את הכלב ובעזרתו להתגבר על פחד מול כלבים אחרים.
אהמהמה...אפילו שרוב חיי גידלתי כלבים, ממש אין לי זמן, אנרגיות, תקציב ועוזרת (קיצוצים) וכאמור, כמובן גם לכלב לא יהיה טוב בבית ריק עד ארבע.
היום כשחשבתי כמה טוב היה אם היינו יכולים לאמץ כלב רק לתקופה קצרה...נגיד לאוגוסט בזמן שהילדים ואני בבית...עלה לי הרעיון.
אולי ניקח כלב של מישהו שנוסע לחו"ל ומחפש בית לכלב?
מה דעתכם?
ושוב תודה רבה על הדיון הזה.
|
תוכן התגובה:
|
