|
18/7/2009 15:46
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
תמר, תודה שחזרת
|
כותרת:
|
אני חושבת שאני מתחילה להבין וכמובן שאני מתנצלת על שגרמתי לך לקפוא ולהרגיש נשפטת. מה שהרגשת הוא מה שקובע, גם אם לדעתי ממש לא שפטתי ולא הקפאתי. אני לא הייתי נעלבת ממני, ואני נעלבת מדופלמת.
אני חושבת שאולי דבריי יסדו מן סקאלה דמיונית, מן מד רצינות לכאורה שגרם לך להרגיש כפי שאני הרגשתי מול אמירות מסוג 'תזרמי ותתחברי' בשעתן בהקשר של לידה. כאילו אם לא חשבת מספיק לעומק על לידה ללא אפידורל, את לא ראויה ללידה פיזיולוגית טובה. וזו ממש לה היתה כוונתי.
הנושא של לידה כל כך טעון ורגיש, שקשה למצוא בהקשרו ולו אמירה אחת שלא תיגע למישהי מאיתנו בעצב רגיש.
מכל מקום, דבריי נועדו לדון בשונות של המניעים מהן אנו גוזרות את החלטותינו בעיקר כנשות מקצוע. ובעברית - ללדת בלי אפידורל זו ממש לא בחירה שמתאימה לכולנו כיולדות.
הפוסט שכרמי פתחה לשמחתי מעורר מחשבה מאד. אולי מתפקידנו כנשות מקצוע המחלצות מהיולדות לעתיד את תסריטי הלידה האופטימליים שלהן, לסייע להן לברר את מניעיהן, ולוודא שדמות הלידה שהן רואות באמת אותנטית עבורן. זה לא בדיוק פשוט וכולנו מוצאות את עצמנו פילים בחנות חרסינה, קורבנות בין השאר של רוח הזמן והתקופה שלתוכה נקלענו כדי לחיות.
ובכל זאת אין בכל האמור לעיל כדי למעט ביתרונות המוחלטים של לידה פיזיולוגית על פני לידה התערבותית. ואפילו כפי שנאמר כאן בתבונה, תפיק תועלות גופניות ואף חוויתיות ופסיכולוגיות, ממרחק הזמן. לפעמים אנחנו מפגרות מאחור אחרי בחירותינו ורק פרספקטיבת הזמן את החוויה המטלטלת הנמפצת לעיתים ללא הכר, אל הבחירה המקורית, ואל התוצאות, ואורזת אותן לתוך 'הדבר הנכון', הבלתי נמנע, הרע במיעוטו, איך שלא נקרא לזה.
כפי שהפליאה לכתוב אוריתה, ולצערי אני לכשעצמי לא הגעתי בדיון זה לעומקים כאלו, חווית לידה עשויה לפרק אותנו לחתיכות קטנות באופן שלא בטוח שניתן להכיל יותר מפעם אחת בחיים. אני מאמינה שאנו דור שהופך את הלידה קלה יותר לדורות הבאים. הגזירה אלפי משמע של גופנו ונשמתנו, אינה מחויבת המציאות, ובעיני כל משתתפת בפורום הזה תופרת את פיסת הקווילט שלה ליצירת העולם החדש הזה. כי הלידה גזרה את נשמתנו, לפחות זו של חלק מאיתנו, ללא הכר, ואיננו יכולות להותיר עולם של לידות כאלו עבור אחיותינו בנות האדם.
כנשות מקצוע מסביב ללידה, אנחנו לפעמים נדרשות לכישורים בלתי אפשריים באתגר קריאת היולדת לפני ובתוך כדי לידה ואני מנסה לדבר באוברטונים אל עצמי כיולדת, אל הזולת היולדת ואל נשות המקצוע. האתגרים שעומדים לפנינו הם לעתים לא אנושיים.
מכל מקום, אני ממש מתנצלת על שהייתי בתורי המקהלה היוונית המקפיאה עבורך, ובכלל לא כיף לי לשאת את התואר, ואני רעבה תמיד להזדמנות להשתפר. אשמח אם יש לך הצעה - איך היית מנסחת את הרעיון של ללדת בלי אפידורל - לא לכל אחת, מבלי להישאר על פני השטח בלבד?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
