במידה גדולה יותר - מספיק רחבות וארוכות - מניסיון עם הקטנה שלא מוכנה ללבוש בגדים של בנות.
(ויש גם בורוד וסגול ושאר צבעים של בנות)
וטוניקות - אם את מוצאת חלקות - תקני. להדפיס סמל תמיד אפשר. אולי יותר יקר אם את לא קונה את החולצות באותה חנות. תלוי איפה את גרה.
ולעיתים אין מה לעשות. אחד יותר שמן, שני יותר רזה, לשלישי יש משקפיים, לרביעי אזניים בולטות, חמישי עם גשר על השיניים, לשישי הפרעות קשב, לשביעי הורים גרושים, לשמיני יש רק אמא וסבתא, והתשיעי סתם מפונק.
הקטנה שלי למשל לא אוהבת בגדים של בנות. אין מצב לורודים וסגולים, לפרחים ונצנצים. רק מכנסי טריקו עם גומי וחולצות T רחבות. לא ילקוט עם בראציות, ולא שום דבר מנצנץ.
גם זה מזמן התמודדויות לא פשוטות (שלא לדבר על ההתמודדות עם השונות המשפחתית שלה) מול סטריאוטיפים חברתיים. זה הזמן להתחיל להסביר שלא חייבים ללכת בתלם המיינסטרימי תמיד. לא חייבים להצמד לאופנה. זה בסדר גמור (ומשמח מאוד) שיש הרבה מאוד גוונים ושונויות, וללמד לשמוח במה שיש, ולא פחות חשוב לקבל את האחר. חינוך חינוך חינוך ועוד פעם - חינוך.
הרבה לפני פגישה עם דיאטנית
|
תוכן התגובה:
|