בד"כ אני לא רואה טלויזיה, ובטח שלא "סופר נני". הלכתי לראות. כמוך, חני, ישבתי ובכיתי. כמה כוח ואומץ יש בדנה ועודד, איזו התמודדות, ויתור והתגייסות למען הילדים.
אני זוכרת את רותם מאחד המפגשים הבודדים בהם נכחתי. ילד יפה ומקסים. עוד לפני ההתדרדרות במצבו והתפרצות המחלה, כשעוד לא ידעו מה עומד לפניו ולפניהם. כשעוד לא היה "שם" כולל לבעיות הבריאות, שזה היה "רק" ריפלוקס וחשדות לא מאומתים.
אני מאחלת להם שהשינוי שעשו יביא עימו תמורה ויקל את המשא והמסע לכל בני ביתם. ש"המשחקיה" החדשה תמיד תהיה מלאה בקולות צחוק והנאה.
|
תוכן התגובה:
|