דווקא מהגנים אני פחות חוששת. בבי"ס הטקס הוא לכ-ו-ל-ם משמע המסר מועבר במקביל לילדים בני 6 וילדים בני 12-3... למרות הפערים הקיימים באופן טבעי בין בני הגילאים השונים.
לגבי מה לספר אני מאוד אוהבת את אורי אורלב ב"סבתא סורגת", בעיני יום השואה זו הזדמנות לחינוך הומניסטי, לאהבת האחר. לא, לא לוקחת את הילדים לטקסים מיוזמתנו. אין לי סבלנות לתווך להם את הזוועות ואין לי שליטה על התכנים. בגיל מבוגר יותר אולי אסכים לקחת אותם עימי לטקס בערב.
לגבי הגנים - אני הייתי יוזמת פניה במייל או טלפונית לגננות ושואלת מה בכוונתן לעשות ביום השואה. בעבר אני יודעת שהיו מספרים על הגטאות-מחנות-פרטיזנים-כלבים-גרמנים-גדרות תיל-מחלות-רעב-מוות במינונים שונים ומציפים את הילדים במושגים וחוויות מפחידות ומטרידות. כיום אני מאמינה ומקווה שלא נוהגים כך, אלא מוצאים את המינון הנכון ליום המורכב הזה.
יש גם הנחיות באגף הקדם יסודי לגבי התיחסות ליום השואה במסגרת הגן:
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/preschool/moreshet/tkasim/zicaronshoagvura.htm
|
תוכן התגובה:
|