 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 12/4/2010 09:16 | חני המדוווחת | מאת: |
| האימייל שקיבלתי מהגן של בתי בת ה-6 (עירוני) | כותרת: | |
|
ימי זיכרון בגן הילדים מדי שנה בשנה כשמתקרבים ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולנפגעי מערכות ישראל, עולות שאלות, תהיות, דילמות באשר להסברת הנושא לילדים בגיל הרך. כל העוסקים בחינוך ובעיקר גננות חשים עצמם כמחפשי דרך. השאלות הרווחות הן: האם לספר? החל מאיזה גיל? מה וכיצד לספר? העלאת השאלות נובעת מהחשש לחשוף ילדים לזוועות הנאצים על העם היהודי, או לחשיפת המלחמות הקיומיות של עמנו, אך מלווה באמונה, שמוטלת עלינו חובת הזיכרון וההתייחדות עם זכר הנספים וההרוגים. החל מן הגיל הצעיר שוקדת מערכת החינוך לחנך ילדים על מורשתו של העם, ההיסטוריה, התרבות ובתוכה החגים והמועדים וימי הזיכרון כחלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית, וימי הזיכרון נקבעו על ידי הכנסת כחוק החל משנת תשי"ט (1959). מבוגרים רבים ובכללם אנשי חינוך, מעלים דאגה להתפתחותם ולבריאותם הנפשית של ילדים בגיל הרך אם ייחשפו לנושא השואה, העלול להוסיף מטען של חרדות ואף ליצור אצלם בלבול מוגבר בין עבר והווה, בין מציאות לבין תיאורים היסטוריים. המתנגדים לעיסוק בנושא השואה בגיל הרך מדגישים, בנוסף לחששותיהם לגבי הטראומה אותה עלולים ילדים לחוות סביב הסיפורים שישמעו, גם את תחושת חוסר האונים שלהם כמבוגרים להרגיע את הילדים ולהכילם, בעיקר כאשר הם מרחיבים ושואלים שאלות קשות ונוקבות. נקודת מוצא רגשית זו מעמידה את אנשי החינוך בעמדה של הזדהות עם מצוקתם של ילדים צעירים, הם חשים לא פעם שהם עצמם חסרי משאבים פסיכולוגיים להתמודדות, זקוקים כילדים לליווי ולתמיכה, אך מכירים באחריות המוטלת עליהם. כל אלה גורמים להם לנסות להימנע ממפגש מאיים עם מצב מעורפל של הסברת תקופת השואה ואירועיה לילדים צעירים, שזוהי להם הפעם הראשונה שישמעו אודותיה. ילדים צעירים חיים בתוך מציאות של אירועים והתרחשויות, הם קולטים בחושיהם מצבי חיים שונים ורגישים לתגובות המבוגרים בסביבתם. כבר בגיל הצעיר הם מבחינים בין תגובות של שמחה ותגובות של עצב אצל הוריהם ואצל מבוגרים משמעותיים נוספים גם כאשר "לא מספרים להם". אנו חיים בעידן של אמצעי תקשורת נגישים לכל: עיתונים, רדיו, טלוויזיה, מחשב. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מציינים כל אמצעי התקשורת את אירועי העבר, הן בהצגת עובדות קשות והן בסיפורי גבורה ומרד, שגם הם מעוררים אימה. בחלק מן התשדירים מועלים גם סיפורי הילדים בשואה. חשוב להדגיש את ריחוקו של אירוע השואה בזמן ובמקום: מומלץ להדגיש ככל שניתן את מהות זמן העבר בהסבר : "כשכל הילדים בגן עוד לא נולדו וגם ההורים שלכם עדיין לא נולדו", "כשעוד לא הייתה המדינה". יודגש גם ריחוק מקום ההתרחשות מאיתנו, תוך נטיעת ביטחון שהסביבה בה אנו חיים היום מוגנת ויש לנו צבא ששומר ומגן עלינו. תגובות מצוקה במצבי חיים בלתי שגרתיים: ילדים צעירים חווים לחץ ומצוקה והצפה רגשית לעיתים אף במצבי חיים שגרתיים, על אחת כמה וכמה במצבים בלתי שגרתיים, שאינם מוכרים להם ואשר בהם חסרים להם ניסיון חיים וכלי התמודדות. חגים ואירועים בגן מהווים מקורות ללחץ ומייצרים תגובות מגוונות. בקצה האחד: אדישות, הסתגרות והיצמדות למבוגר ובקצה השני של הרצף: התפרצויות זעם, סרבנות ובכי. בהקשר זה חשוב לשים לב לעיתוי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לאחר רצף של חגים, שתכניהם בעלי מטענים רגשיים מורכבים, היכולים להגביר את הרגשות הסוערים ואף את התגובות הרגשיות של הילדים, פורים ופסח. סיפורים אלו, מסעירים את הדמיון ולעיתים מתערבבים אלה באלה ועם אירועים במציאות הסובבת. חשוב לתת את הדעת לעיתוי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, העלול להגביר עוצמות רגשיות אצל הילדים ולהוביל לתגובות מצוקה. יש לייחס תגובות אלה, אם אכן יופיעו, לרצף האירועים ולא לנושא השואה בלבד. הרגעה, תמיכה והבנה יחזירו את הילדים לשיגרה. בנוסף לכך, אצל חלק מן הילדים יתעוררו אסוציאציות שונות כמו: שירותי הצלה אמבולנס, כבאית, ניידת משטרה וחוויות הקשורות לכך. חשוב להכין את הילדים מבעוד מועד לצפירה שתישמע להבהיר כי נהוג לעמוד בעת הישמע הצפירה ("אלה הן דקות של כבוד, של עצב ומחשבה על כל האנשים שנהרגו"), אך להניח לכל אחד מהילדים לנהוג כפי שהוא מרגיש או בוחר ולא לחייבם לכך. המבוגרים יעמדו בעת הצפירה ויהוו מודל לחיקוי. אין לצפות מילדים צעירים להפחית במשחק ובשמחה ביום זה בבית או בגן. ילדים צעירים מושפעים מהסובבים אותם וכאשר הם גדלים בסביבה בטוחה המשדרת להם תקווה, כאשר המבוגרים בסביבתם מעניקים להם אהבה ויוצרים איתם אינטראקציה איכותית, רגשית ומשמעותית, הם יפתחו תפיסת עולם אופטימית. התייחסות למציאות החיים העכשווית כמגנה ומאפשרת התפתחות וצמיחה, תיטע בילדים שמחת חיים, ביטחון ביכולתם לעבור מכשולים ולהתגבר על קושי, מוטיבציה להצלחה ועמידה באתגרים . מה נספר לילדים בגן על יום הזיכרון לשואה ולגבורה? אנו מספרים פרטים שהילדים מבחינה התפתחותית—רגשית יכולים לקלוט. זהו יום זיכרון להרבה יהודים שנהרגו לפני הרבה שנים, ואנו מכבדים את זכרם ברחבי המדינה ע"י הדלקת נרות זיכרון, טקסים ממלכתיים, מושמעת צפירה בכל הארץ, בזמן הצפירה עומדים דום וגם אנחנו נדליק נר זיכרון ונעמוד דום. הדגש לנושאי הזיכרון בגן הוא: סיפורי תקווה והצלה, עליית הניצולים לארץ, הקמת המדינה וצה"ל – כחיבור ליום הזיכרון למערכות ישראל ולחגיגות יום העצמאות, הגברת תחושת השייכות לעם ולמדינה תוך חיזוק הביטחון. נתווך משמעות לחוויות שאליהם הם נחשפים, זאת תוך הבנה והתייחסות רגישה לתהליכי התפתחות קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים של הילדים. בגן אני מספרת את הסיפורים: ”צ‘יקה הכלבה בגטו“ ו“מה קרה בשואה? ”- בת שבע דגן—בסיפור יש מומנט הגבורה וההישרדות והסיום האופטימי המוביל אותנו ליום העצמאות—בנין והקמת מדינת ישראל. שימו לב מתי נערכים ימי הזיכרון והכינו את הילדים לפי הבנתכם (במה שמתאים להם מבחינת גיל, ומבחינה רגשית). הכינו אותם לצפירה ולתוכניות המשתנות בטלוויזיה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – יום שני – 19/04/2010 |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 11/4/2010 17:03 | עוד שין, - ריש |  |
| 11/4/2010 18:54 | בגנים שאני מכירה והכרתי לא ציינו מעולם את יום השואה (ל"ת) - חני המדווחת | |
| 11/4/2010 19:13 | הזכרתן לי מקרה ישן נושן... - הוטיקה | |
| 11/4/2010 22:07 | לפי מה שהבנתי לבת שלי הסבירו בגן בגיל 5 - אמאל'ה3 | |
| 11/4/2010 22:19 | עכשיו קיבלתי אימייל - מיכל | |
| 12/4/2010 09:27 | חני, איזה גננת משקיענית! (ל"ת) - עוד שין | |
| 12/4/2010 09:35 | ועוד מאמר בנושא - אמאל'ה3 | |
| 12/4/2010 09:36 | שלחתי, הסבירו להם בגנים, חובה להתייחס ובעיני התעלמות מהווה בעיה הרבה יותר קשה!!! - יעלי | |
| 12/4/2010 11:06 | לי קשה עם זה - רונה | |
| 12/4/2010 11:09 | ואני באמת לא מבינה - תמר | |
| 12/4/2010 11:11 | רונה, ראיתי את מה שכתת רק אחרי ששלחתי את שלי. (ל"ת) - תמר | |
| 12/4/2010 11:18 | ואני כמובן מסכימה איתך. ארוך מדי וקשה מדי. מזלי שירדן היה רב הזמן עסוק בחזרה לקטע שלו חוצמזה שהוא עפיפון... יש לזה יתרונות. (ל"ת) - רונה | |
| 12/4/2010 11:20 | אני ממש לא שלמה עם זה ששלחתי את בתי היום ללימודים (כיתה א') - ורד+2 | |
| 12/4/2010 14:28 | ואצלינו לילדי כיתה א' ו-ב' היה טקס נפרד משאר ביה"ס שנמשך רק רבע שעה לעומת הטקס של הגדולים שנמשך שעה - אמא | |
| 12/4/2010 14:51 | בביה"ס שלנו הטקס היה נפרד לילדי כיתות א-ג. לידי כתה ד'-ט' היה טקס נפרד משלהם. (ל"ת) - חני המדווחת | |