|
5/5/2010 08:36
|
ריש
|
מאת:
|
|
נוני,
|
כותרת:
|
אני מצטערת אם אני עוסקת פחות באמפטיה, אני חושבת שאת צריכה לעשות שינוי.
ברורים לי הקשיים של משפחה בה בן הזוג עובד הרחק מהבית (עברתי את זה כמה חודשים וגם מפעם לפעם אנחנו חווים טיסות עבודה משביתות שמחה), אבל זו לא חזות הכל (למרות שיש לזה משקל). אפשר לחיות סביר גם עם בן-זוג רחוק ואפשר גם את זה לשנות בהדרגה.
אני זוכרת דיון שנוהל בנושא העבודה המשותפת עם בעלך - קודם כל הייתי מחפשת מקור הכנסה נפרד, שיתן לי אפשרות לחופש ולניתוק ממנו בתחום התעסוקתי. זה בכלל לא משנה "כמה" זה משנה שזה **שלך** ולא מהבית.
לגבי נועם, מכיוון שבין כה וכה הוא יותר נפקד מנוכח לא הייתי מתרגשת מההצהרות שלו (כמה זמן יש לו להכניס הביתה משטר צבאי?), משתפת פחות בקשיים כדי לא לקבל עצות מעצבנות. ומנסה לעדן את הנוקשות כשהיא באה לידי ביטוי. כן הייתי מבקשת ליווי של איש/אשת מקצוע בכדי לקדם את נועם ולסייע לו להתמודד עם הקשיים שהוא חווה.
לגבי בגידות - צר לי לפרק לך את התאוריה אין שומדבר קדוש מידי שיעצור בגידה, לא אישה, לא ילדים ולא אלוהים. אם המצב בבית מחורבן במיוחד זו אופציה לאסקפיזם מהיר וקל (וכמובן שמתעלם מהבעיה שהביאה אותו לאותה נק').הנה לינק לספר שלם בנושא שכתבו דורית זילברמן ומישל חדאד יחד:
http://www.azr.co.il/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%91%D7%95%D7%92%D7%93/
לגבי טיפול זוגי או משפחתי, הייתי מנסה לשכנע בעקיפין דרך ההצגה היא משמעותית בכדי שיסכים (אם תאמרי לו בגלל שאתה בחו"ל ואתה רוצה כך וכך, ואתה ביקורתי אנחנו צריכים טיפול זוגי זה לא ילך, הרבה יותר קל לקבל בקשה כזו שאת או הילדים עומדים במוקד הענין ולא הוא - גם אם זה לא נכון). יש טיפולים שמיועדים לילדים / משפחה ובהחלט מטפלים גם בעניני זוגיות ומסרים הוריים.
ואגב, הוא ממש לא מסכן יותר מכל השאר.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
