ואין ספק שהיתה פאשלה גדולה מאוד בבית החולים. (ככה דופקים פרסונל?) היא הגיעה לבית החולים מאיר בכפר סבא באמבולנס כשהקרסול מסובב לגמרי (לא אשכח את זה בחיים). עשו צילומים והחליטו על ניתוח. היא היתה בצום, נכנסה לחדר הניתוח ורגע לפני הם החליטו שאין צורך, שגבס יעשה את העבודה. אז גיבסו. אסור היה לה לדרוך על הרגל ולאישה בגילה זה היה סבל בל יתואר, היו כאבים ואחרי חודש בערך (יכול להיות שאני טועה, כי אני כבר לא זוכרת) היא הגיעה לביה"ח לביקורת והפלא ופלא, העצם גדלה למקום הלא נכון והתאחתה והיה צורך בניתוח. היינו בשוק מהחלטת הרופאים השגויה. הניתוח כבר היה יותר מסובך, היה צורך לנסר את העצם, פלטינותו מה לא ו4 חודשים עם רגל שאסור לדרוך עליה כולל ביקורות מדי פעם. לאחר מס' חודשים הוציאו שני ברגים אני חושבת בניתוח בהרדמה מקומית. היא החלימה לגמרי, אבל הקרסול מאוד נפוח עד היום והיא מתקשה למצוא נעליים. לא התכוונתי להפחיד אותך, רק שתמצי את העזרה שנתנו לך פה מבחינה משפטית וגם מבחינת בדיקת הרופא וביה"ח כדי שלא יהיו טעויות. חבל. בהצלחה יקירתי, מאחלת לך שזה ייגמר מהר ועם כמה שפחות סבל.
|
תוכן התגובה:
|