קודם כל אני חושבת שהייתי מנסה לדבר איתו.
הוא מסוגל לגמרי להיגמל וזה ברור. יש לו שליטה מלאה. אגב- אם בלילה הוא יבש אז בהחלט הייתי מורידה לו בלילה (ליתר ביטחון שמה שעוונית אבל בלי טיטול להימנע מעוד סידרה של גמילה שעלולה להיות שוב מלחמת כוחות/ שליטה/ תשומי ועוד...) נסי לשאול אותו דוגרי למה בבית הוא לא עושה.
את מכירה אותו ואת השיגרה שלכם בבבית, אם נראה לך שזה באמת עניין של תשומת לב (מה שלא מופרך בכלל) נסי לקבוע יחד איתו דרכים להוכיח את אהבתך אליו. יש לי חברה שסיכמה עם הבת שלה שכל בוקר היא תעיר אותה עם עיסוי. וזה יבטיח לילדה את האהבה של האמא. מאז הילדה נהייתה עצמאית באופן מדהים.
יתכן שהוא יספר לך סיפור אחר. אולי יעלה את הנקודה שבגןם האסלה נמוכה יותר ולכן יותר קל שם? לא יודעת. אבל אחרי שיחלוק איתך את מה שבאמת מפריע לו (ובגיל הזה הם כבר מסוגלים לעשות זאת יופי). אז יהיו לך כלים להבין מתוך מה שהוא אומר מה הדרך שלך לעזור לו להתגבר. עם הגדול שלנו- כשהפסקנו לעשות עניין מאוד גדול מלעשות קקי בשירותים השינוי המיוחל הגיע. עד בערך גיל 3 וחצי היה עושה בבית בתחתונים... ומאז ששינינו את המגמה באופן פלאי הסתימה הסאגה. אין פרסים. יש מצב לצ'ופר קטן אבל ממש לא מחויב המציאות. אם בכל זאת מבקש ואין בבית (משהו ברמה של מישמש יבש...) אז אני מציעה לו 2 נשיקות והוא מקבל בשמחה איזה 10 ומרגיש מפסוט. ואוי, איזו הקלה היסטרית לסיים עם הכביסות הלךא נגמרות של תחתונים מלוכלכים....
הרבה הרבה הרבה הצלחה לכם!!!!
אם לא תצליחו להגיע לפתרון קרוב מאוד- אז גם אני ממליצה בחום לפנות בהקדם לייעוץ. חבל על האנרגיה שמתבזבזת בסיפור הזה. בסופו של דבר זה יתבטא בחוסר סבלנות לכל דבר בבית... מאמינה לך לגמרי שזה עולה לך בבריאות... זה לא צריך להיות כך. מצאי את דרך המלך ומאחלת לך מקרב לב שתצליחו לחזור לשיגרה שפויה ויבשה.
ועד אז, אני נזכרת שהייתי מציעה לבן שלי לעשות באמבטיה כשלא רצה לעשות בשירותים. לחסוך לי לפחות את הכביסה....
|
תוכן התגובה:
|