דווקא אתחיל מהסוף - הוא יבש בבוקר? תורדי את החיתול, רק תקני קודם מגן מזרון טוב. במידה והוא ברטיה, חבקי, תגידי לו "לא נורא, זה קורה לפעמים", מנקים, מחליפים מצעים ופיג'מה וזהו.
ומכאן אני מתחברת ל-לא לעשות טו מאץ'. את אומרת שהוא אחראי - תני בו אמון. אני סומכת עליך. הכיני לך מעין מנטרות: פיפי עושים בשירותים/בחוץ או, אני מזכירה לך כשאתה מרגיש שהפיפי רוצה לצאת (או כל ניסוח אחר) - הולכים לשירותים/לעץ.
לתמוך במשפטים קצרים ועניניים כמו: אם אתה צריך עזרה אני פה. הבן שלי גמול מגיל שנה ו-10 חודשים. שום פרס ושום כלום. מילות עידוד חיזוקים וחיבוקים בשפע. אבל הסבלנות מתחילה בנו. ובאמון שאנחנו נתונים לגוזלים שלנו.
זה היה 2 הגרוש שלי.
|
תוכן התגובה:
|