ואני די בהלם מהתגובה שלו. אמר שאני עושה סיפור מכל דבר, מה כבר קרה, הילדה "גנבה" שוקולדים מסבתא. אמר שהוא גם עשה את זה כשהיה קטן ושאני סתם מייצרת לי "עבודה".
די שטף אותי על כך שאני כל הזמן מחפשת איפה הילדה לא בסדר ואיך אפשר לטפל בה. אחרי התגובה הזאת פתאום הרגשתי שכושר השיפוט שלי באמת לקוי, מה אני עושה פיל מכל זבוב ורק מחפשת תמיכה לשיגעונות שלי. אני מבינה מאיפה הגיעה התגובה שלו, ממקום תמים שמדובר בילדה קטנה שהמושגים שתבועים בנו עמוק עדיין מאוד רופפים אצלה. יחד עם זאת אני לא חושבת שצריך להשאיר מעשים מסוג זה ללא תגובה. ולבסוף, קשה מאוד להתנהל כשאין לך תמיכה....
תודה על תמיכתכן....
|
תוכן התגובה:
|