עולה כ-1000 ש"ח, נעשה ע"י מאבחנת דידקטית (שהיא מורה להוראה מתקנת שעברה הסמכה לאבחון. למען הסדר הטוב, זה יכול להיות גם מאבחן, אבל אלה חיה נדירה..). היא מאבחנת קשיי למידה ומאתרת שיטות למידה שיעזרו לו. היא לא מאבחנת רמת משכל, קשיים רגשיים או נוירולוגים (קשו"ר). מה שכן, אם היא מנוסה וטובה, היא תוכל להצביע גם על כיוונים שאינם "למידה" פרופר, בלי אבחון מדויק, גם אם זה "לא מתפקידה". האבחון נעשה ע"י אוסף של מבחנים ותרגילים במשך כ-5 שעות (אפשר לא רצוף), ותצפיות שלה תוך כדי. היא תתן לכם אבחון של עניינים דידקטיים והמלצות ללמידה יעילה (ומתקנת, אם צריך). זה מספיק טוב כדי לקבל שיתוף פעולה מצד המורה, לפעמים גם מהיועצת והמנהלת, אבל זה קצת תלוי גם ברצון הטוב שלהם.
זה לא מספיק כדי להתקבל ל"מרכז למידה" להוראה מתקנת בתוך ביה"ס, שזה הוראה פרטנית מתקנת. בשביל זה צריך לעבור גם אצל פסיכולוג וקוראים לזה "אבחון פסיכו-דידקטי". זה גם לא מספיק בשביל רטלין, או אבחון קשו"ר חד משמעי (עד כמה שזה אפשרי), אם זה מה שאת רוצה. בשביל רטלין צריך לעבור אצל נוירולוג או רופא ילדים שהוסמך לענין. אם לא פרטי, אז אפשר דרך התפתחות הילד בקופ"ח, אם יש לך שנה לחכות.
איפה מוצאים מאבחנת דידקטית? שואלים אצל ההורים סביבך, יש סיכוי סביר שיש כאלה שנעזרו בשירותיה יותר ממה שאת חושבת. אפשר וכדאי לשאול גם את המורה או את יועצת ביה"ס - הם מן הסתם מכירות כאלה בסביבה.
מהנסיון הפרטי שלי, האבחון שלל הפרעות למידה (דיס-יה למיניהן) אבל המאבחנת ישר אמרה "קשו"ר ADD, גם אם זה לא מתפקידי" וזה הסביר לי הרבה דברים. מאז אני גם קוראת ומשכילה לא מעט, ומכיוון שאין לי צורך בריטלין ויש לי מעט מאוד אמון במרכז הלמידה בביה"ס, דייני. המחנכת קיבלה את הדו"ח, המאוד מפורט ומכיל המלצות מדוייקות על "מה אפשר לעשות בכיתה וזה יעזור", ויישמה בדיוק אפס מהן. לא התעקשתי, מכיוון שליורש שלי יש דברים חשובים יותר בראש (הדי מבולבל שלו...) מציונים. אם זה היה חשוב לו, יכול להיות שהייתי מתעקשת ומשיגה יותר שיתוף פעולה. בשבילי, כל הענין היה חשוב כדי שאני אבין מה קורה לו ואיך הוא חושב, ואיך לעזור לו ללמוד (ההמלצות היו בהחלט טובות). מבחינה זו, האבחון (הדידקטי בלבד, מאותן סיבות כמו שלך: בעוד שנתיים אני אטרח יותר כדי שזה יהיה תקף לתיכון ולבגרות) השיג את מטרתו.
|
תוכן התגובה:
|
