רק אתמול חברה מאוד טובה שלי סיפרה לי שהבן שלה, תלמיד מצטיין שגר במודיעין, עבר אבחון דידקטי בכיתה ד' כי היא שמה לב לבעיות בדיוק כמוני. לי לקח יותר זמן לעלות על זה, אבל היא טיפלה בזה כבר לפני שנתיים. בשיוק אותם סימפטומים. הבן שלה לא מקבל שום הוראה מתקנת בביה"ס ולא מקבל שעות פרטניות. בזמן מבחן, הוא רשאי להרים אצבע והמורה חייבת לעזור לו לתווך את השאלה כך שיבין. גם במהלך עבודה כלשהי בכיתה, בדפי עבודה וכו'. יש לו פוטנציאל עצום להצליח והוא אפילו מעדיף לא לנצל את כל ההקלות שלו. כל המורים מיודעים, היועצת וכולם עוזרים לו. הוא עומד על ציונים מאוד טובים. בנוסף, אחת מכן כתבה לבדוק עם הורים אחרים. אין לי שום רצון לבדוק עם אף אחד. אני לא מעוניינת שאף אחד יידע. לא כי אני מתביישת, פשוט יש נטייה פה ביישוב שלנו לרכל על כל דבר ולמסכן כל דבר ואין לי כוח להתמודד עם זה. שורה תחתונה- לפנות למאבחן פרטי? ניצן? אני אברר בבית ברל אבל כמעט בטוחה שאבחון לשנה הזו לא יהיה תקף לחטיבה ונצטרך לחזור עליו בעוד שנה.
|
תוכן התגובה:
|