היפראקטיביות לא בהכרח מצביעה על הפרעת קשב וריכוז, זה עוד אחד מהמיתוסים הנפוצים. למעשה היפראקטיביות יכולה להיגרפ מהרבה גורמים, ביניהם תולעים, מחסור בשינה (כמוילדים שעוברים את נקודת השיא והופכים להיפרים ורגישים מאוד)ויסות חושי והרשימה מאוד ארוכה.
בנוסף, הפרעת קשב יכולה להיות עם או בלי היפראקטיביות, ההיפראקטיביות זה איזשהו מנגנון טבעי של הגוף שמנסה לעזור לנו לשמור על הריכוז. יש ילדים עם הפרעת קשב שהמנגנון הזה מועדף ע"י הגוף שלהם ואז הם בעליה פרעת קשב מהסוג המשולב (כלומר עם היפר') אובלי היפר' ואז הם בעלי הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות.
בציבור ברחב קיימת אשליה שאלו ללא היפראקטיביות סובלים פחות - טעות, לרוב סובלים יותר, כי נעלמים ברקע, הם לא מפריעים, מתנתקים וחוזרים ואף אחד לא רואה אותם והם מפוספסים. לרוב מאותרים בכיתה ד-ה, שם פתאום יש עומס לימודי וזה הבום הגדול עבורם ועבור המשפחה. לעומת הילד עם ההיפראקטיבות שבולט ומאותר בשלב מוקדם ולכן זוכה גם להתיחסות וטיפול מתאים, כלומר גם מקבל כלים בזמן ובמקום הנכון.
מציע לך לקרוא כאן: http://www.giladd.co.il/48082/מידע
בהצלחה אני כאן אם יש צורך בעוד שאלות
|
תוכן התגובה:
|